ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
השנה, בג' אלול, חלפו 76 שנה מפטירתו של הרב קוק זצ"ל (תרצ"ה-תשע"א).
הרב קוק כתב (פנקסי הראי"ה ח"ב, פנקס מא' אות יא'), כי
"צלם אלוקים נשמר באדם על ידי שלשת מיני השמירות השומרות אותו:
א) ע"י קדושת המאכל הטהור, שמירתם של דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
ב) ע"י מידת הרחמים על עניים ונדכאים...
ג) ע"י קדושת התפילין...
והשפעתם של שלשת הכוחות הללו בהתגברם באומה, ירוממו את קרנה".
ידועה הנהגת הקדמונים להרבות במתן צדקה בחודש אלול ולמסור את התפילין והמזוזות לבדיקה.
נראה, כהשלמה לשמירה השלישית שכותב הרב קוק, שיש להתעורר גם בנושא האכילה.
בדומה לכך כתב גם הבן איש חי (שנה שניה בפרשת בראשית), שחטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת בגן עדן (שהיה כאמור לעיל, ביום בריאתם, בראש השנה), צריך להיות מתוקן גם כן על ידי אכילה בקדושה, בהקפדה על הברכות ועל כשרות המאכל.
לכן, נחזור על מספר הלכות מצויות, שיעזרו לנו לעשות את חשבון הנפש בצורה קלה ומסודרת:
א. טבל- ברוך ה', חזרנו לארץ ואנו מחויבים בהפרשת תרומות ומעשרות מכל גידולי קרקע שבאדמת הקודש.
לצערנו, מסתובבת בשווקי הארץ כמות גדולה מאד של פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות ויש להם דין של טבל. לכן, כל פרי וירק שאנו רוכשים, בלי ודאות גמורה שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, אנו צריכים להפריש מהם תרומות ומעשרות. מכיוון שאין אנו יכולים להיות בטוחים שהם טבל וודאי, ההפרשה תיעשה בלי ברכה.
השנה שנת מעשר עני ולכן צריך להתייחס בנוסח ההפרשה ולומר שמעשר עני מונח במקום פלוני. יש לשים לב, שימים ספורים לאחר ראש השנה, יגיעו לשוק ירקות שנלקטו כבר בשנה הרביעית לשמיטה, והם חייבים במעשר שני (הרחבה בנושא תשלח אי"ה בעדכון לקראת ראש השנה).
ב. ניפוי קמח- אנו נמצאים בסוף הקיץ, זמן המועד לריבוי חרקים המצויים בדגנים, בקטניות ובמיוחד בקמח.
מגורמים פרטיים רבים אנו מקבלים דיווחים על הימצאות חרקים בקמח, בסולת, באורז, קוואקר, שומשום ובפיצוחים וכדומה. לכן, ראוי לנקוט במשנה זהירות בנושא החרקים והתולעים, ובמיוחד בניפוי הקמח. כיום, כמעט שלא ניתן להשיג נפה של 60 מ"ש, ויש לנפות בנפה של 70 מ"ש. חשוב להקפיד לנקות היטב היטב את הנפה לפני הניפוי.
ג. צרירות דם בעופות- שאלות רבות מופנות אלינו ביחס להימצאות של צרירות דם בעופות. צרירות דם הינה שטף דם פנימי, הנוצר מתחת לעור בגלל מכה חזקה שהעוף קיבל.
בעניין הזה של הדם הצרור אין כלל וכלל הבדל אם המכה הייתה לפני השחיטה או לאחריה. המקום שבו נצרר הדם נאסר באכילה, וצריך להסירו לפני הבישול.
לחילופין, ניתן לצלות את מקום כתם הדם ולשאוב על ידי האש את הדם החוצה.
דם צרור מצוי ביותר בחלקי עוף סוג ב' או בכנפיים וברגליים.
ד. מוצרי יבוא- מספר מוצרי היבוא המגיעים לארץ מתרבה מיום ליום.
על המוצר מופיע בדרך כלל הכשר של גוף כשרות מסוים מהארץ או מחו"ל וגם אישור הרבנות הראשית. הרבנות הראשית אינה כותבת באילו אמות מידה הלכתיים עומד המוצר, ואי אפשר לדעת האם המוצר הינו ברמת מהדרין או ברמת כשרות רגילה. יש לציין שמעט מאוד גופי כשרות מחו"ל עומדים בסטנדרטים של כשרות מהדרין, ואת השאלה לגבי רמת הכשרות יש להפנות למחלקת היבוא של הרבנות הראשית (02-5313131).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
