ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
האח הצטער, כמובן, על אחותו הרחוקה מתורתנו הקדושה, וניסה לשדלה לשוב לארץ ולהכיר את עולם היהדות. אולם, האחות שמחה מאד בחייה החדשים וסירבה בתוקף לכול פניותיו. לאחר תחנונים מרובים, ניאותה האחות לשוב לארץ לימים ספורים ולהשתתף בשיעור אחד ויחיד. כמובן, שהאח התכונן להזדמנות המיוחדת בחיל ורעדה ואיתר שיעור טוב של מרצה מפורסם במיוחד בשבילה.
נסעו השניים להרצאה, התיישבו במקומותיהם, והמתינו להרצאה המיוחלת. המתינו והמתינו עד שלפתע עלה אדם לבמה והודיע, שעקב תקלה לא צפויה המרצה לא יגיע והוא ימסור שיעור תורני במקומו. כיוון שהשיעור 'הונחת' על אותו אדם מ'הרגע להרגע', עסק השיעור בסוגיא אותה למד באותם ימים המרצה המזדמן, הלכות השבת אבידה.
ליבו של האח נפל בקרבו, וכמובן – האחות הקשיבה בנימוס, ושבה להודו כלעומת שבאה.
והנה, יום אחד הלכה האחות ברחוב ביחד עם ה'גורו' ומצאה ארנק גדוש בכסף רב. בארנק היו תעודות מזהות, כך שללא קושי אפשר היה להשיבו לבעליו. ביקשה האחות להשיב את האבידה, אך ה'גורו' טען בנאום ארוך ונמלץ שהכסף שייך להם מפני שהיקום הקוסמי העניק להם אותו ברוב טובו. לפתע צלצלו בראשה של האחות דברי המרצה אודות חיוב השבת אבידה והיא שבה לארץ ולתשובה שלימה.
הסיפור הזה, מבטא לא רק את מעלתה של מצוות השבת אבידה המופיעה בפרשתנו, כי אם גם אמירה רוחנית יסודית, שבכוחה לשפוך אור על כל תשובת חודש אלול. כשם שאנו אומרים שחפציו של האדם קשורים אליו, ואף אם נאבדו ממנו עדיין הם שלו ומצווים אנו להשיבם לו, כך גם מעשיו של האדם קשורים אליו ואף את המעשים המקולקלים בכוחו לתקן ולהעלות. ("חפץ האדם קשור במעשיו. גם המעשים של העבר אינם ניתקים ממהות החיים והחפץ במקורו, כיוון שאין דבר מתנתק לגמרי, יש ביד החפץ להטביע צביון מיוחד גם על המעשים שעברו. וזהו סוד התשובה... אורות התשובה ו, ה).
ידוע המעשה מהאר"י הקדוש, שהוציא פעם דמות רוחנית של אישה שהייתה בקשר אסור מתוך גופו של בעל העבירה, ללמדך שהעבירות קשורות אל האדם, לפיכך בכוחו לשוב ולהעלותם בתשובתו. ולמעשה – התשובה היא 'השבת אבידה'. בעבירה לקחנו כוחות שה' העניק לנו, והשתמשנו בהם בניגוד לרצונו, כך הם נאבדו לו, ובתשובה אנו משיבים לו אותם.
עיקרון זה שופך אור מיוחד דווקא על תשובת אלול. בדרך כלל, אלול בעינינו הוא מבוא לתשרי. אנו עושים עסקים עם ה'. שבים אליו באלול כדי שהוא יחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה. הסתכלות זו יסודה וודאי בהררי קודש, כפי שנכתב במקורות רבים מספור. אולם, בהסתכלות זו אלול מתגמד למדרגת הכנה לתשרי ותו לא.
אפשר להציע הסתכלות אחרת. כלל נקוט בידינו , שבסיומו של הדבר – שיאו ושלמותו. לדוגמא, שעת סעודה שלישית נקראת בספרים הקדושים 'רעוא דרעוין' (רצון הרצונות) ללמדנו שזו שעת השיא של השבת.
כל שנה בונה בעולם נדבך רוחני מיוחד (מהר"ל גבורות ה' פרק מו), ממילא חודש אלול הוא שיא השנה ושלמותה. זה הזמן בו אנו מצויים עדיין במהלך הרוחני המיוחד של השנה ובכוחנו להעלותה ולהשיב את כל כוחותיה לה'. הרי, אדם טוב לא אוהב לעשות חצי עבודה. כולנו רוצים להשלים את הדברים, לפיכך באלול אנו משלימים את השנה ומשיבים את כל האבדות והנפילות לה'.
בהסתכלות זו, תשובת אלול הופכת ממלאת יראה ופחד מהצפוי לנו בשנה הבאה, למלאת שמחה על הסוד הגדול ש'אין יאוש בעולם כלל' ו'לא ידח ממנו נידח', ובכוחנו להעלות ולתקן הכול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
