ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
אז יש פה בעצם שלשה שלבים, איך זה כתוב בפנים? "רדוף ואחר כך שרוף, מכאן שגידוע עבודת כוכבים קודם לכיבוש ארץ ישראל וכיבוש ארץ ישראל קודם לאיבוד עבודת כוכבים". יש קודם כל פעולה של גידוע עבודת כוכבים, שקודם לכיבוש הארץ. כלומר, אי אפשר להתחיל לכבוש את הארץ בלי להוריד את העבודה זרה, לפחות שעל פני השטח. מיד כשאתה כובש ורואה עבודה זרה, אם אתה מתעלם ממה שאתה רואה בעין אתה לא יכול לכבוש את הארץ. אחר כך כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים, כמו ביעור חמץ, שזה לשרש. בכלל, להוי ידוע, שהמצוה לשרש אחר עבודה זרה היא דווקא בארץ ישראל. בחוץ לארץ יש גם מצוה לגדע, צריך להוריד עבודה זרה אם ניתן, אבל אין מצוה לשרש. מה זה בנפש המצוה של גידוע שקודמת לכיבוש ואז לביעור? זה כמו שכתוב בחסידות לגבי ברית מילה, "ומלתם את ערלת לבבכם". בנפש צריך למול את הרע הגלוי, אבל זה עדיין לא להגיע לפריעה, "ומל הוי' אלהיך את לבבך", שזה הקרום הדק, השקוף, שלא נראה לעין. לכן רק הקב"ה יכול לעזור, כי לא נראה לעין. זה גם הרמז של פרשת אלול. אנחנו בפרשת ראה, אבל מברכים את חדש אלול. בפרשת עקב היה כתוב "ומלתם", ואחר כך, בהמשך התורה, שנקרא בסוף אלול, כתוב "ומל הוי' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך", ר"ת אלול.
בכל אופן, המצוה לגדוע עבודה זרה בגלוי מתחילה בלב שלי. אם איני עובד על הבטחון בה' (כפי שהסברנו קודם, בפרשת עקב), אז איני יכול לכבוש את הארץ. זו הטעות בדור שלנו, בדורות שקדמו לנו, שנדמה שאפשר לכבוש וליישב את הארץ בלי לטפל בעבודה זרה, החל מעבודה זרה של "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה". צריך קודם כל גידוע עבודה זרה, אחר כך כיבוש ארץ ישראל, ובסוף ביעור. אחרי הכיבוש יש סיעתא דשמיא ויכול להיות ביעור עבודה זרה. מה זה בנפש? הגידוע הראשון זו עבודת הבינוני, שמצווה ומופקד על הטיפול במניעים הגלויים אצלו בנפש, היצר הרע הגלוי, אבל לא יכול להגיע ללא-מודע. מה זה ארץ ישראל בכלל, מה זה כיבוש ארץ ישראל? כיבוש ארץ ישראל זה להפוך מבינוני להיות צדיק, "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר", "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" כמו שלכל ישראל יש חלק בארץ. אחרי כיבוש ארץ ישראל אתה מצווה בביעור עבודה זרה. יש חושבים שלצדיקים אין עבודה, אחרי שהרגו את יצר הרע, אבל יש להם מצוה לשרש. בפסוק "אבד תאבדון" ה"אבד" הראשון הוא גדוע עבודת כוכבים שקודם לכיבוש ארץ ישראל אבל ה"תאבדון" הוא ביעור עבודת כוכבים שאחרי כיבוש ארץ ישראל, עבודת הצדיקים. או, בסגנון אחר, גם כשאני נכנס לארץ ישראל אני מצווה לעבוד את ה' כמו שהייתי צריך בחוץ לארץ, כמו שלא הצלחתי בחוץ לארץ, שגם שם הייתי מצווה על גידוע עבודת כוכבים. זה דבר חשוב, כשנכנסים לארץ גם בדורותינו יש שלב ראשון של תיקון עצמי ועם ישראל כמו שהיינו צריכים להיות בחוץ לארץ, שזה גידוע עבודת כוכבים על פני השטח. זה גופא מכשיר אותי לכיבוש ארץ ישראל, ואז יש עבודה של ביעור עבודת כוכבים, שגם בלא מודע, ברבדים הכי עמוקים והכי נסתרים, הכי חדרי חדרים של הלא-מודע, גם שם לא ישאר שרש פורה ראש ולענה של העבודה זרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
