ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(נב. באמצע – נב: באמצע)
חלק א - נשתברו רוב הצלעות
א. רוב צלעות – בבהמה 13 זוגות צלעות (=26), אך אומר רי"ח שאנו מחשיבים רק את הגדולות עם מח – 11 זוגות (22). אם נשברו רוב מתוכם (12) – טריפה.
ב. ברייתא - לא משנה באיזה צד.
ג. זעירי - השבר בחצי הקרוב לשדרה.
חלק ב - נעקרו הצלעות – (נב. 2+ ברחבות)
א. צריך רוב: רי"ח – שני צדדים (12), עולא (מחמיר) – צד אחד (6).
ב. רב – נעקרה צלע וחוליה – טריפה. (בהמשך נעמיד שהכוונה לחצי חוליה).
ג. שאלו רב כהנא ורב אסי את רב – נעקרו 2 צלעות מקבילות ללא החוליה?
אמר להם – הרי זהו גיסטרא (חציית הבהמה) – וזה אפילו נבילה!
שאלות:
- והרי גם המקרה של רב (B) הוא גיסטרא (אם נעקרה החוליא, אז גם הצלע המקבילה נעקרה).
תשובה – שם נעקרה רק חצי חוליה (והצלע השנייה נשארה). - למה זה נבילה, הרי לעיל (A) עולא ורי"ח הצריכו רוב כדי שיהיה טריפה.
תשובות: - לעולא – שם זה כשאינן מקבילות, אך במקבילות מספיק 2 צלעות.
- לרי"ח – לא ניתן לענות ששם אינן מקבילות, שהרי על כרחנו לפחות 2 מקבילות.
אלא – כאן מדובר שגם החוליה נחסרה בחציה, כלומר כמעט כמו הדין של רב.
[ולמה שאלו על 2 ולא 1?
כדי שאם יענה כשירה, ידעו שכל שכן ב-1.
ואם יענה שלא כשירה, יאמר זאת בצורה תקיפה, וכך יבינו שאפילו אחד טריפה. (ומה שקרה בפועל שצעק שזהו גיסטרא, הבינו שב-1 זה לפחות נבילה).
ד. שמואל – (נב. 2-) נעקרה צלע מעיקרה (ר"ת – עם חלק מהחוליה) – טריפה (כדעת רב).
קשה – שמואל אומר שלפי ב"ה נעקרה חוליה אחת טריפה. משמע שדווקא חוליה שלימה עם שתי צלעותיה.
תשובה – שם הכוונה לחוליות ללא צלעות – החוליות שבסוף עמוד השדרה.
[הערות: (נב: 7+)
א. המחלוקת המקורית של ב"ה וב"ש היא לגבי כמה יחסר מעמוד השדרה כדי שלא יטמא באוהל (ב"ה – 1, ב"ש – 2), ושמואל אמר שנחלקו גם לגבי כמה יחסר ויטריף.
שאלה על שמואל – לפי זה ב"ה מחמירים, אז למה לא הוזכר בקולי ב"ש? כי השאלה העיקרית שם לגבי אוהל, ובזה ב"ה מקלים.
ב. אגב, בירור עוד שתי טריפות ששמואל הזכיר:
1. גולגולת שנחבסה ברובה (נתרסקה ממכות, אך לא נחסרה),
בעי ר' ירמיה – רוב גובהה או היקפה? תיקו.
2. בשר החופה את רוב הכרס ברובו (הדופן החיצונית של הבטן).
רב אשי - מה קרה לבשר? קרוע ונמצא או דווקא אם ניטל לגמרי?
תשובה – תלמד מהמשנה עצמה – "נקרע רוב החיצונה", והסביר ר' יוסי בר"ח שזה דופן הבטן.
דחייה – שמואל חולק על ההסבר של רי"ס בר"ח, ולדעתו המשנה לא עוסקת בדופן החיצונית אלא בחלק הפנימי ש"יש בו מילת" (בליטות כעין צמר), ושמואל הוסיף טריפה זו ממסורת.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











