ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ותבנה בית המקדש במהרה בימינו - ההכרה באה, שכל הקלקולים הפרטיים באה רק מחסרונה של הארת החיים הכלליים. חורבן בית המקדש שנטל כבוד מבית חיינו, הוא הוא הגורם שעולמנו נחשך, והנשמות סובלות מצרים ומחשכים... על כן מוכרחת הנשמה הישראלית לבקש את תיקונה בשורשה, יוחזר כבוד ה' על מכונו..." {עולת ראי"ה חלק א עמ' קכז }.
לחשוב ציבורית
מאז חרב בית המקדש חווה עם ישראל לא מעט חיי חושך. צרות וסבל אישי וציבורי, נדודים ורדיפות, מחלות ו"סתם" קשיים כאלה ואחרים. צרות אלה באות מפני שאדם לא רואה נכון את החיים ואת הסובב אותו וממילא הוא פועל ועושה דברים המסובבים חסרון וקשיים. מדוע אדם לא רואה נכון את חייו? מדוע קשה לו להיות בבחינת "חכם הרואה את הנולד"? מדוע אדם נוהג בחוסר זהירות למרות הידיעה על הסכנות והקטל בדרכים?
הגורם לכך הוא חוסר הארת חיים כלליים. כשחיי האדם הם אישיים ופרטיים וכוח ראיית החיים נמצאת בד' אמותיו של האדם אין הוא יכול לחיות חיים נכונים. מנקודת חיים נמוכה ומצומצמת נראה העולם באופן מעוות וחלקי.
אנו זקוקים להארת חיים כללית בכדי לגרש את החושך כדי למנוע גישה מוטעית לחיים.
עולם היחיד מוגבל ומצומצם ואין הקב"ה מאיר לאדם את החיים למענו בלבד. העולם נברא למען הכלל ולא למען היחיד. "אין השם יתברך מייחד שמו על הפרטי, כי הפרטי בלא צירוף הכללי אינו תכליתי כלל." (משך חכמה פרשת אחרי מות).
בית המקדש היה המקום דרכו הקב"ה האיר לנו הארת חיים כלליים. בית המקדש היה מקום, דרכו עוברת עבודת העם כציבור והשראת השכינה על עם ישראל. חורבן הבית שנבע משנאת חינם, מהתכנסות בקונכייה האישית והתעסקות פרטית, הביא להפסקת הארת חיים כללית ולריבוי החושך והצרות בעולמנו.
אנו מתפללים לבורא העולם שיבנה את בית המקדש ויחזיר את הארת החיים הכללית לחיינו אבל עלינו מוטלת החובה לשנות את מרכז כובד חיינו מהחשיבה האישית והפרטית לחשיבה ציבורית.
בברכת האורח שבברכת המזון אנו אומרים "שיהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר". מה כוונת הברכה? האם היא באה לדאוג לנוחיותו האישית של האדם, לאמור, יהיה מקום עבודתך קרוב למגוריך ולא תאלץ לבזבז זמן ולהיתקע בפקקים בדרכך לעבודתך ?
הרב קוק מאיר את עינינו בהבנת הברכה. אם האדם שקוע רק בעצמו ובצרכיו הוא, הרי שחייו אינם חיים. כל אחד מאיתנו הוא חלק מהציבור כולו, ורק מתוך היותו קשור לציבור ופועל למענו יש משמעות אמיתית לחייו. " כי היחיד בקרב הציבור הוא כאבר יחיד בכללות הגוף " (ריה"ל)
לכן, חשוב מאד "שלא ישים למרכז חייו רק עניינו הפרטי". אל לו לאדם להיות שקוע וטרוד כל הזמן בצרכיו ונכסיו האישיים. הכרח הוא, "שענייני הציבור והכלל יהיו קרובים אל לבו". שישים מבטו כל הזמן גם אל צרכי הציבור ויהיה נכון לעזור ולסייע בכדי לקדם את הציבור כולו.
נכסינו האישיים צריכים להיות "קרובים לעיר". העיר מציינת את מקום חיי הציבור. לא מדובר בתיאור גאוגרפי גרידא, כי אם במשמעות מקום העיר שהוא מקום חיי הציבור.
זוהי הברכה לשלמות חיי האדם. שיהיו עיסוקיו האישיים נעשים כל הזמן מתוך קרבה נפשית ומעשית לצרכי הכלל. גם בית המקדש מקום עבודת הציבור והכלל, ייבנה ויתקיים בשעה שחיינו האישיים יהיו דבוקים ומחוברים בחיי הציבור.
החלוקה בעם ישראל לפרטים ולמחנות, הפיצולים הרבים, מביאים לחשוב ב"קטן", באופן מאד פרטי ומצומצם. אני עסוק בישיבה שלי, אני דואג לפרנסה שלי, לישוב שלי וכדומה. אווירה זו מרחיקה אותנו מהארת חיים כללים ומבניית בית המקדש השלישי.
"התשוקה היותר גדולה שממלאת את לב הגדולים שבבני אדם, השלמים והצדיקים היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל. להיטיב כפי כוחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ה' התמימה במובנה האמיתי... אם כן, לא רק השעות שבהן הוא מתייחד בפועל בעבודת הכלל הן מלאות מתעודת חייו, כי אם כל שלשלת חייו, כל צרכי השלמתו, בין הרוחנית בין החומרית כולם יהיו לתועלת להגדיל טוב הכלל". (עין איה שבת י סימן ט).
אנו מתפללים שבמהרה נצא מחיים "בגובה העיניים". אנו רוצים חיים מאירים אור הרבה יותר גבוה. אור אמת אשר יסלק כל עיוות וחושך מחיינו. אנו רוצים שהשינוי ייעשה במהרה ולא באיטיות.
"השאיפה למהירות הבנין נותנת מעוף של קדושה מברקת בנשמתנו, והשקיקה, שהמהירות הזאת תהיה בימינו, מקשרת את כל מהות החיים שלנו, גם בצורתם הזמנית, ליסוד הקדושה השלמה העליונה, שכל הארץ תאיר מכבודה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו" (עולת ראי"ה שם).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











