ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- קידושין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עשיתי מעשה שטות ואמרתי לאחת מבנות השבט שלי בסניף: הרי את מקודשת לי וכו'. ברצוני לדעת, אם ראו אותנו רק שני עדים. האם אנו נשואים או שלא? ואם כן, מה אוכל לעשות מבלי לגלות להורי?
תשובה:
היות ואנו נשאלים לעתים קרובות שאלות מעין אלה חשוב להבהיר את חומרת המעשה. קידושין כמשחק וללא כוונה מכונים בהלכה "קידושי שחוק", ונפסקה ההלכה בשו"ע אבן העזר סימן מ"ב שחוששים לקידושין האלה ואין אומדנות בקידושין ואי אפשר לומר שלא התכוונו ברצינות למעשה.
ישנן לכך השלכות רבות, הבחורה עשויה להיחשב אשת איש ואם לא יסודר העניין כהלכה ותתחתן בעתיד יהיו בניה חס ושלום ממזרים, ואף אם הולכים לבית דין מיד ובית הדין מחליטים לתת לה גט הרי שנאסרת מעתה ואילך להינשא לכהן, ועד מתן הגט אסור הבעל לישא אשה אחרת משום חרם דרבינו גרשום.
לכן, צריך להימנע ממעשים בלתי אחראיים כאלה, שטות של רגע יכולה לגרום נזק בלתי הפיך והרבה כאב וסבל.
למעשה עליך לפנות בדחיפות לבית הדין האזורי והם יחקרו את פרטי המקרה, את מעשה הקידושין, ואת העדים, ויורו לך כיצד לנהוג.
מקורות וביאורים:
יסוד הדברים הוא המקרה שעסק בו המהר"ם מרוטנבורג, ונדפס בשו"ת שלו (סי' תתקצ"ג, וכן בתשובות מיימוניות ספר נשים סימן א', הובא בב"י סי' מ"ב):
"ראובן שקידש לאה וזרק לה קידושיה לתוך חיקה ונענעה בגדיה להשליך הקידושין ממנה תוך כדי דיבור...אבל בנדון זה כיון דשמעו העדים דאיהי אמרה לו מעיקרא פלוני בוא וקדשני וגם שוב בשעת הקידושין כשאמר בפני כולם פלונית ביקשה ממני לקדשה וכן אעשה ושתקה אף על גב דבתר דנפול לתוך חיקה שדיתינהו איכא למימר דמעיקרא קיבלה לשם קידושין וכי שדיתינהו בתר הכי מיהדר קא הדרה בה... ואף על גב דאמרה בלבי לא היה אלא לשחוק ולהתלוצץ עמו ומעולם לא נתרצתי להתקדש לו אלא לחוכא ואטלולא בעלמא, דבריה שבלב נינהו, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על גב דאיכא למימר דאנן סהדי דלא נתכונה אלא להתלוצץ וכהאי גונא אזלינן שפיר בתר מחשבתה, כגון גבי מברחת וכר"ש בן מנסיא (ב"ב קמ"ו ע"ב) שכתב כל נכסיו לאחר ולא ידע שהיה לו בן, וכההוא דמרובה (פ' ע"א) דאמרו חכמים לא נתכונה זו אלא להגון לה, וכיו"ב הרבה בתלמוד אזלינן בתר אומדן דעתיה, גבי קידושין משום חומרא דאשת איש לא נסמוך על אומדן דעתה לומר היה בלבה כך בודאי, וליכא אומדן דעתה דמוכח כיון דאיכא למימר נמי אתתא בכל דהו ניחא לה".
התשובה נפסקה להלכה על ידי הרמ"א (אבן העזר סימן מ"ב סעיף א'):
"אמרה תחלה: קדשיני, וזרק קדושין לתוך חיקה ואמר לה: הרי את מקודשת לי, וניערה בגדיה תוך כדי דיבור להשליך ממנה הקדושין, ואומרת שלא כיוונה מתחלה רק לשחוק בעלמא, אפילו הכי הוי מקודשת (תשובת מוהר"ם סוף ספר נשים). ואין הולכים בענין קידושין אחר אומדנות והוכחות המוכיחות שלא כיוונה לשם קדושין".
באוצר הפוסקים (ס"ק י"א אות א') מובאות דעות שונות בהבנת דינו של המהר"ם, וניתן לסכם שישנן ג' גישות בפוסקים:
גישה א': היכא שיש אומדנא דמוכח הולכים אחריה ומאמינים לאשה שהתכוונה לשחוק, והמהר"ם אמר שהוי דברים שבלב רק היכא שאין אומדנא דמוכח. (פחד יצחק, חזו"א נ"ב, ג', שו"ת רב"ך ס"ז, שב יעקב). המהר"ם כתב שהסיבה שאין אומדנא דמוכח היא משום דאתתא בכל דהו ניחא להו, אך היכא שהטעם אינו קיים אין לחוש, וכגון שהיא כבר משודכת לאחר. כמו כן המהר"ם מיירי במקרה והמקדש מכחיש אותה שאומרת שכיוונה לשחוק, אך אם גם הבעל מודה לדבריה שכיוונו שניהם לשחוק בעלמא היא נאמנת, משום שלגבי המקדש אין סיבה שלא להאמינו שהרי לא שייך בו הטעם דאתתא בכל דהו ניחא להו. סיבה נוספת להאמינו היא משום שבידו לגרשה אם ירצה ויש לו מיגו. טעם נוסף להאמינו הוא לפי שאין אדם חוטא ולא לו, ולא ישקר לומר שלא התכוון לקדשה להכשיל אחר באיסור אשת איש ועל ידו ירבו ממזרים בישראל 1 .
גישה ב': אפילו היכא שיש אומדנא דמוכח אין להאמינה, והטעם הוא שאנו לא בקיאים האידנא בשיעור האומדנא כמו שהיו בקיאים בהם חכמי התלמוד, ואין לנו להקל בו מחמת אומדנא הנראית לנו, שמי יאמר שלא חשקה נפשה בו ותמתין עד שתמות אשתו, או אף בפנוי ופנויה שטענו ששחקו בקידושין, ואחר כך נתברר שרצו לזנות וחיפשו היתר ועשו קנוניא להתקדש בדרך צחוק בפני עדים שלא ירגישו בדבר. המהר"ם כתב במפורש שאין הולכין בקידושין אחר אומדנות והרמ"א העתיק להלכה רק את המשפט הזה מדבריו. ומה שהוסיף המהר"ם אחר כך שאין אומדנא דמוכח דאתתא בכל דהו ניחא לה, אין לומר שחזר בו אלש פשוט שכתב כן רק לרווחא דמילתא, ואפילו אם סתר את דבריו הראשונים אנו אין לנו אלא דברי הרמ"א שפסק כלישנא קמא ואליו שומעים, ולכן אין להקל אפילו באומדנות מוכיחות. (חכם צבי קל"ה, ר' יוסף ברוך קזיס, לקט הקמח, אריה החי, נוב"י קמא נ"ט).
גישה ג': היכא שיש אומדנא דמוכח אין איסור דאורייתא, אך מכל מקום אסורה מדרבנן משום חומרא דאשת איש (חת"ס א, פ"ה, ברית יעקב, עין יצחק א', מ"ח, י', עולת יצחק, ערוה"ש, עזרת כהן מ"א). היכא שיש הוכחה וראיה ברורה לאותם דברים שבלב, הוי דברים מהתורה, אלא משום חומרת אשת איש לא נכון לדון על דברים שבלב. מכל מקום, מכיון שהאיסור הוא רק מדרבנן, ממילא יש לנו להקל אם יש עוד ספק אחר על הקידושין. כמו כן החומרא היא רק היכן שיש איסור אשת איש משום כרת וממזרות, אך היכן שיש רק איסור לאו של אסורה לבעל אסורה לבועל, יש להקל לילך אחר האומדנא (עזרת כהן שם).
הגראי"ה קוק (שו"ת עזרת כהן סי' מ"א) מבאר את הגדר באומדנות, וזהו סיכום דבריו:
אומדנא אסורה מהתורה רק בנפשות, ובממונות אסורה רק לחומרא מדרבנן. אולם לדיין מותר לפסוק ע"פ אומד דעתו כי לא מתחשב רק בפרט אחד אלא במכלול פרטים. גם בשאר העניינים מהתורה ישנה אומדנא אלא שמחמירים מדרבנן, וכן הדין באומדנא בקידושין משום אשת איש. אך החומרא היא רק משום אשת איש שיש כרת וממזרות, אך אם יש רק לאו של אסורה לבעל אסורה לבועל אין להחמיר, וכן בצירוף ספיקות אחרים ניתן להקל.
הגר"א שפירא (מנחת אברהם ב', ח') העיר בעניין היחס בין ממונות לקידושין, וכתב כך: "הנה יסוד דין המהר"ם הוא דאף על פי שלגבי דיני ממונות אזלינן בתר אומדנא, אבל בקידושין יש להחמיר. והנה אם כי באמת בכל קידושין יש עניין של ממון, היינו כסף הקידושין שנותן המקדש לאשה, ומוכרח למהר"ם דאם כי בכל מקום שיש להסתפק בקידושין מחמת האומדנא ממילא יש כאן גם ספק על הממון של הקידושין אם זה שייך לאשה, ולגבי ממון הרי גם למהר"ם אזלינן בתר אומדנא. אבל זה פירושו דמכיון שהספק בא כאחד, דרק ע"י ביטול הקידושין תתבטל הנתינה דממון אזלינן בתר דין הקידושין החמור".
למעשה, הדעה המקובלת היא כגישה השלישית שלא סמכו להקל בקידושי שחוק אף באומדנות מוכיחות, אבל עשו מזה סמוכות לצרף להקל עם שאר ספיקות.
^ 1.ראה שו"ת שמע שלמה (חלק ה' אבן העזר סימן י"ח) לראשל"צ הגר"ש עמאר שליט"א, שצירף דעות פוסקים לפיהן יש לסמוך על אומדנות מוכיחות לשעת דחק כגון שיש חשש שרוצה לעגנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
