ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אני מודע לכך שאנשים החושבים לנסוע לחו"ל בחופש יאמרו: אנחנו לא רוצים להיות סגורים, מצומצמים, אנחנו רוצים להכיר את העולם הגדול, להרחיב את הדעת, לראות יופיו של עולם; זה לא פוגע באהבת הארץ שלנו, זה לא מחליש את אהבת ישראל. הטיול בחו"ל משחרר, מרענן והוא רק מוסיף כוחות חדשים.
אינני בא לסתור את ההסברים הללו. אני בא לדבר במישור אחר לגמרי, כי מעלתה של ארץ-ישראל היא היותה ארץ הקודש. ארץ שיש בה קדושה אלקית. וקדושה זה לא דבר שנתפס בהשגה הגיונית אנושית. זו מהות רוחנית שלמעלה מיכולת התפיסה הרציונאליות.
ובחו"ל אין קדושה. ולא רק שאין קדושה בחו"ל, אלא היא ארץ טמאה, חכמים גזרו עליה טומאה. ארץ העמים נקראת בית קברות.
בירושלמי מובא שרבי ראה אדם אחד שיצא מחוץ לגבולה של ארץ-ישראל. אמר לו, הלא אתה בן איש פלוני כהן, מדוע אתה בבית הקברות בארץ העמים הטמאה?
כאשר דוד המלך נאלץ לברוח ולצאת מארץ-ישראל הוא אמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך, כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת-כוכבים.
מעניין שהרמב"ם כתב בשינוי לשון מהגמרא. הוא לא אמר "כל הדר בחו"ל" אלא "שכל היוצא לחו"ל כאילו עובד עבודה-זרה", כלומר אפילו על-מנת לחזור, אפילו לטיול. כך אני מבין את דבריו.
אמר רב ספרא (גיטין דף עו): "כשהיו חכמים נפרדים זה מזה, היו נפרדים בעכו". כלומר, בני חו"ל שבאו ללמוד תורה בארץ-ישראל ואחר כך היו חוזרים לבתיהם בחו"ל, היו מלווים אותם בני ארץ-ישראל עד גבולה של ארץ-ישראל, עד עכו, ולא יצאו מארץ-ישראל, אפילו רק על מנת להמשיך ללוות אותם.
כל זה כי אי אפשר לוותר על קדושתה של ארץ-ישראל ולהיטמא באווירה של ארץ העמים, אפילו לזמן קצר.
לעומת זאת, על הטיול בארץ-ישראל אמרו חכמים: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המהלך ד' אמות בארץ-ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא". דבר זה נלמד מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה".
הוי אומר, שהשהיה בארץ-ישראל, והליכה מינימלית - ד' אמות בארץ-ישראל, יש לזה משמעות רוחנית עצומה.
ההגיון לא מסוגל להבין זאת. קשה להבין שלהליכה בארץ-ישראל יש ערך כה נשגב.
אפשר להבין את דברי חכמים שאמרו "כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" כי האדם מתפלל, מהלל את ד' ובכל יום תמיד. אבל מה המעלה של הליכה חד פעמית בארץ-ישראל?
אמנם כך הם הדברים. לארץ-ישראל מעלה רוחנית עליונה. עצם ההמצאות בה מרוממת את הנפש ומבטיחה את עתידה לעולם הבא.
ומי יוכל אחרי דברי חכמים אלו להעלות על דעתו לוותר על מעלתה של ארץ-ישראל אפילו לימים מעטים ולעזוב את הארץ לטיול, להיטמא בטומאת ארץ העמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
