ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אֹתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך"
יש להבין, כיון ששומעים את המשפטים ומקיימים את מצות התורה, הרי ראוי שהקדוש ברוך הוא יתן להם ברכה, כפי שנאמר בתורה כמה פעמים, ששמירת המצות מביאה ברכה, וחלילה עזיבת התורה גוררת אחריה שלִילתה. אם כן מדוע נאמר, שכתוצאה משמירת המשפטים הקדוש ברוך הוא שומר את הברית והחסד, שלכאורה אין זה חסד אלא חיוב. כמו שוכר פועל, שעשה עמו חסד ששכרו ונתן לו עבודה, אבל אחרי שעבד אצל מזמין העבודה, חייב השוכר לשלם שכר פעולת השכיר. אין זה חסד אלא חיוב.
ואמנם גם בסוף פרשת ואתחנן( ז, ט) נאמר: "וידעת עם לבבך כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שֹמר הברית והחסד לאֹהביו ולשֹמרי מִצְוֹתָו לאלף דור". דהיינו, הקדוש ברוך הוא שומר הברית והחסד לאהביו. וברור שאין אוהב ה', שאינו מדקדק בשמירת כל התורה בקפדנות, ואם כן מדוע, הקדוש ברוך נותן לו בתורת חסד, ולא כגמול על מעשיו הטובים.
והנה הספורנו (ז, יב) פירש :
"ושמר ה' לך את הברית, שנשבע, כאומרו (בראשית יז, ז), ונתתי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. שכאשר הקדוש ברוך הוא לנו אלהים, בלתי אמצעי, ישפיע מציאות נצחי, ההוה ממנו בלתי אמצעי. אך הנשפע ממנו יתברך באמצעות שליחים, הוא מציאות שאינה נצחית. ואת החסד, היא הבטחת הקדוש ברוך הוא לתת את הארץ לאבות ואחריהם לזרעם, שהטוב הנשפע לצדיקים בעולם הזה הוא חסד בלבד, כי את גמול מעשיהם הקדוש ברוך הוא משלם להם בעולם הבא". עכ"ד.
נראה לפי דבריו, שגם הרישא של הפסוק, ושמר לך את הברית שנשבע לאבותיך פירושו, שהקדוש ברוך הוא יקיים לך את הברית, בתורת חסד, ולא כתשלום חלק משכרו של עובד ה'. ששתי מעלות טובות נותן הקדוש ברוך הוא. האחת, השפעתו הישירה. והשניה, זכות הארץ, שמעלתה בקיום מצות כפי שנתבאר ברמב"ן בפרשתנו (יא, יח) וממילא יש בה השפעה אלהית ישירה, כנאמר (יא, יב), עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. ולפי משפט ה', כיון שזכיה במעלות אלה תלויה במעשיהם הטובים של ישראל, מדת הצדק שהן משולמות כגמול על מעשים אלו. לכן אומרת התורה, שלא כך יחשב הדבר, אלא, חסד ה' יהיה להמשיך טובות אלו במקיימי מצותיו. ושכר קיום המצות ישמר במלואו לעתיד לבוא.
כעין דברי הספורנו נמצא במדרש רבה (פרשה ג, אות ו), שכך אמרו:
"דבר אחר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ, מהו וְשָׁמַר, אמר רבי שמואל בר נחמן, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה, מכח הברכות שברכם בלעם הרשע. אבל ברכות שברכו אותן האבות משומרין הן לעתיד לבוא. שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. דבר אחר, אמר רבי חלבו, למה הדבר דומה ליתום שהיה מתגדל אצל בעל הבית, היה אוכל משלו, ושותה משלו, ומתכסה משלו ולמדו אומנות. אותו היתום אמר, כל מה שאני אוכל ושותה ומתכסה, מתוך שכרי הוא מחשבו. אמר לו אותו בעל הבית, חייך, כל מה שאתה אוכל ומתכסה בכח חבית של מים שאתה ממלא לי, בכח עץ אחד שאתה מבקע לי. אבל שכרך צרור ומונח לך. כך, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה בכח היסורים שהן באין עליהם. אבל שכרן צרור ושמור לעולם הבא. וכו'. ומהו, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אמר רבי חייא, שלש מדות טובות יש ביד ישראל, ואלו הן, ביישנים, ורחמנים וגומלי חסדים, וכו', גומלי חסדים מנין, שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְך אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד".
ישראל נתברכו בשני סוגי ברכות, ושתיהן על ידי נבואה נאמרו. האחת, על ידי האבות. והשניה, על ידי בלעם. כבר נתבאר בעזרת השם יתברך בדברנו לפרשת בלק, שנבואה המתגלת על ידי נביא, לפי כוח נבואתו האישי, היא מתגלת. האבות שהיו דבוקים בקדוש ברוך הוא, בחיי נצח ורחוקים מגשמיות, נבואתם בברכותיהם מתחילות בעולם הזה וממשיכות לחיי הנצח של בניהם, עם ישראל, לחיי העולם הבא. לעומתם בלעם שהוא ערל, לא רק בבשרו, כי אם גם בלבבו, שאמנם זכה לנבואה, אך נבואתו שייכת לחיי העולם הזה. מהו ההבדל בין ברכות בעולם הזה לברכות בעולם הבא. ברכות שמתממשות בעולם הזה, הינן מצומצמות, כי הן שייכות בעיקרן לגשמיות, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. ואילו ברכות בעולם הבא, כאשר הגוף אינו מגביל, אין להן שיעור ואין להן גבול, כאשר משתמשים בברכות של העולם הבא בעולם הזה, דומה הדבר למי שקונה ככר לחם במטבע של זהב. שְׁדַי היה לשלם עבור הככר פרוטה, ובמטבע הזהב לרכוש דבר הרבה יותר גדול. כך כאשר נותנים לאדם טובה בגין הברכות, אם הטובה ניתנת בעולם הזה, היא מוגבלת ומצומצמת. משאין כן כאשר הטובה ניתנת בעולם שכולו טוב, בעולם שכולו ארוך, אין סוף לטובה זו.
רבי שמואל בר נחמן מבאר את הפסוק כך. כאשר ישראל שומרים את התורה ומקיימים אותה כראוי, הקדוש ברוך הוא שומר לעולם הבא, את הברית והחסד שנתן לאבות בשבועה, ואותן העבירו האבות לבנים. ואילו הטובות היוצאות מברכותיו של בלעם מתקיימות בעולם הזה. קיום הברכות אינו מגרע את הזכויות של כל אחד מישראל אותו הוא צובר לעצמו, ובודאי יקבל עליהם שכר בעולם הבא. אכן כאשר ישראל אינם מקיימים עקב תשמעון, וגו', אם ברכות האבות מתקיימות, הן ממומשות בעולם הזה, וממילא נחסר לבנים לעולם הבא.
רבי חלבו מדמה את ישראל בעולם הזה, ליתום שבעל הבית מגדלו, מאכילו ומשקהו ומלמדו אומנות. דהיינו, מאפשרים לאדם להכין את עצמו לחיי עולם הבא. כמו שאמרה המשנה (אבות פרק ד, משנה כב), "רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". פירש רבינו יונה (שם), ורוצה לומר, שאין העולם הזה אלא כדי לזכות בו העולם הבא. ע"כ. לימוד האומנות, הוא לימוד תורה ושמירת מצותיה, על ידן זוכה העושה, לחיי עולם הבא. היתום חושב, שגם מה שהוא מקבל בעולם הזה, על חשבון שכרו שלעתיד הוא. אמר לו בעל הבית, שהוא הקדוש ברוך הוא בעל הבירה, בכח שאתה מעלה חבית של מים, ובכח שאתה מבקע לי עץ אחד, אתה אוכל ומתכסה. היתום שמעלה לבעל הבית חבית מים ומבקע עץ, לא רק לבעל הבית הוא עושה, הוא עצמו גם נהנה מכך. ובכל זאת בעל הבית מחשיב את עבודת היתום לראויה לתשלום שכר. גם ישראל, בכח היסורים הבאים עליהם, שאמנם אין יסורים בלא עון, אך שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל על ידי כך, שהכל רואים שהקדוש ברוך הוא עושה דין לעוברי רצונו. בכח יסורים אלה מתקיימים בעולם הזה, והשכר על פעולות טובות שעשה האדם, שמור לו לעולם הבא. מעלה זו קיימת כאשר מתקיים עקב תשמעון. אולם אם חלילה לא שומעים, המצות שעושים, מהוות המקור לזכות החיים בעולם הזה, וממילא נגרע מעולם הבא שלו.
לדעת רבי חלבו פירוש הנאמר, ושמר לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך העולם הבא לו זכו האבות ובניהם אחריהם על ידי ברית עִם ה' ועל ידי חסד ה', אשר הוא נבנה על ידי מעשיו הנכונים של איש ישראל, שמור כולו לעולם הבא. ואילו החיים בעולם הזה ניזונים מכח היסורים (לא נאמר במדרש בזכות היסורים, כי הם באים בגין דברים שליליים, אלא שמכוחם נפעל דבר טוב, כנאמר לעיל). ברם יתרון זה קיים כאשר מדקדקים אפילו במצות שאדם דש בעקביו. אחרת, יתכן שגם חיי עולם הזה יהיו על חשבון מעשיו הטובים, ואשר ימעטו את קופתו לעולם הבא.
לדברי הספורנו וגם לדברי המדרש, נוכל להבין דבר נוסף. שהנה הרבה שואלים, שרואים שיש אנשים אשר טורחים הרבה לקבל משרה או תפקיד, ועולה בידם, ולפעמים אין התפקיד או המשרה הולמים אותם כלל. ואחרים הראויים יותר מהם, אך לא התאמצו, והניחו גורלם ביד הקדוש ברוך הוא, לא זכו לקבל טובה בעולם הזה. וכן בכל ענייני עולם הזה, הטורחים הרבה לפעמים מצליחים לקבל ברכה גשמית מרובה. ואלה שטרחו מעט והניחו גורלם לקדוש ברוך הוא, לא קיבלו.
לפי הנאמר לעיל, התבאר, שיש מי שזוכה בעולם הזה על חשבון זכויותיו, ובעצם הוא אוכל את חלקו בעולם הבא. ויש מי שהקדוש ברוך הוא עושה עמו חסד, שזכויותיו נשמרות במלואן לעולם הבא. ובמה הדבר תלוי. אם אדם מקבל חסד מהקדוש ברוך הוא, אשר מעצם טבעו תלוי בנותן. כי אין לעני ממון אצל העשיר. אלא הוא העשיר, נצטוה לתת מדעתו לעני. כאשר אדם מקבל מהקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר, ושמר לך את החסד, שבורא העולם נותן כפי רצונו, יתכן שבעולם הזה יהיה למקבל פחות כי הכל נשמר לו לעולם הבא, להרבות שכרו באמת. אך כאשר אדם לוקח, ויש לו רשות לקחת, הוא לוקח משלו. ובעצם הוא ממעט את חלקו לעולם הבא. והוא דומה למחליף דינרי זהב בשברי חרס. לכן עובדי ה' האמיתיים אינם מחפשים לעצמם טובות הנאה בעולם הזה, כי עדיף להם שהכל ישמר עבורם לעולם הבא.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
