ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מר ג'יקוב, בעליו של מגרש גדול בראשון לציון, ביקש לקדם ולהרחיב תוכנית תב"ע במגרשו. לאחר התייעצות עם עורך דינו הקבוע, הוא שכר לצורך קידום ענייניו משרד עורכי דין מוכר אשר עלויותיו גבוהות בהרבה ממה שהוא רגיל לשלם לעורך דינו. על פי ההסכם, משרד עורכי הדין ישלח לג'יקוב חשבונית כל שלושה חודשים. לאחר משלוח החשבון הראשון, היה ויכוח על שכר הטרחה, וג'יקוב שילם את חלקו. ג'יקוב המשיך לעבוד עם המשרד. לאחר שנה וחצי, קיבל ג'יקוב חשבון שכר טרחה בסכום של 250,000 ₪. משרד עורכי הדין, תובע 250,000 ₪, על בסיס מחירון השעות שהוצג לג'יקוב בראשית ההתקשרות עימו. ג'יקוב אינו חולק על המסמכים שהוגשו על ידי התובע, המפרטים את שעות העבודה של עורכי הדין השונים בענייניו. אך הוא טוען שלאחר הגשת החשבון הראשון, ההסכם שונה . לדבריו הוסכם על סכום כולל של100,000 ₪: 50,000 ₪ שכבר שולמו על ידו, והוא התחייב לשלם 50,000 ₪ נוספים לאחר הצלחת ההליך. ההליך לא צלח, על כן אין הוא חייב מאומה.
דיון
בית הדין דחה את טענת הנתבע שההסכם שונה. כאשר ישנו הסכם בכתב, על הנתבע הראיה שההסכם שונה. כמו כן, בית הדין התרשם שהנתבע "לא דייק" בכמה עניינים מהותיים, על כן בית הדין אינו יכול לסמוך על טענת הנתבע בלבד.
השאלה שנידונה היא האם אי משלוח חשבוניות מהווה הפרה מהותית של ההסכם?
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
116 - שכר טרחה, חלק א'
117 - שכר טרחה, חלק א'
118 - שכר טרחה, חלק ב'
טען עוד
מחד גיסא, דחייה קלה במשלוח חשבוניות אינה הפרה מהותית של הסכם. מאידך גיסא, חשבוניות לתשלום הם כלי מרכזי וחשוב ביד הלקוח לעקוב אחר הוצאותיו ולקבוע את יכולתו ורצונו להמשיך להזמין ולממן את השירותים המשפטים הניתנים לו באופן רציף.
אין חולק על העובדה שלנתבע לא נשלחו חשבוניות במשך שנה וחצי.
מדובר בהתנהלות לא סבירה בכל קנה מידה. חוסר הסבירות מתעצם על רקע הידיעה שמדובר בלקוח שגם לגרסת התובע כבר הלין על שכר הטרחה וביקש להגיע להסכם על שכר טרחה קבוע - אך בקשתו נתקלה בסירוב. חובתו הברורה של התובע היתה ליידע באופן שוטף את הנתבע על העלויות המצטברות, על מנת שיוכל מעת לעת לבחון את יכולתו ורצונו להמשיך ברכישת השירותים המשפטיים שהצטברו לסכומים ניכרים.
לדברי עורכי הדין, היו שיחות בעל פה בבקשה לתשלום שכר הטרחה. טענה זו לא הוכחה, ואף לא נתמכה בכל דרך, ואף לא נטען שהוצגו לתובע הסכומים המצטברים מעת לעת. דהיינו, מסתבר שהנתבע כלל לא העריך - ולא הוצגו לפניו נתונים כדי להעריך - את העלויות הגבוהות שהוא צובר.
עורכי הדין טענו, שבשלב מסוים נוהל משא ומתן ביחס להסדרים אחרים - אולי זכייה באחוז כלשהו מן הנכס, אולם עובדה זאת אינה יכולה לפטור את נותן השירות מהצגת העלויות של שירותיו מעת לעת.
ב"כ הנתבע טען, שאילו היו נשלחות חשבוניות במועדן, לא היו הצדדים מגיעים לבית הדין. דברים אלה סבירים מאוד. מסתבר ביותר שלאחר חשבונית נוספת בסכום דומה לזו שנשלחה לו לאחר שלושת חדשי העבודה הראשונים, היה הנתבע מפסיק רכישת השירותים המשפטיים אצל התובע, או משנה באופן משמעותי את אופיים באמצעות הסכם כתוב.
בנסיבות שבהן יתכן מאוד שהצטברות העלויות עשויה היתה לגרום ללקוח להפסיק את הזמנת השירותים המשפטיים או לצמצם את היקפם, אי-משלוח החשבוניות הינה הפרה מהותית של ההסכם.
לא ניתן לקבוע מסמרות חד משמעיים, מאיזה שלב אי-משלוח חשבוניות הפך להפרה מהותית.
כיון שעל התובע היה לשלוח חשבוניות מדי רבעון, הרי שאיחור של חודש אחד מתקבל על הדעת, אבל איחור של חודשיים הוא בלתי סביר, במיוחד כאשר מדובר על סכומים נכבדים ועל מצב בו נושא שכר הטרחה היה במחלוקת.
על כן, על ארבעת החודשים שלאחר משלוח החשבונית הראשונה, ישלם הנתבע תשלום מלא. עבור השירותים שניתנו לאחר מכן אין לחייב את הנתבע על פי הסכם השכר, שכן ההסכם הופר בידי המשרד באופן מהותי, והוא ישלם תשלום חלקי, שיפורט להלן.
קביעת שכר הטרחה לתשלום
בהלכה מצאנו, מספר דרכים לקביעת שכר פועל או אומן, כאשר לא נקבע בין הצדדים שכר מראש.
מקור אחד לדיון, הוא סוגיית הגמרא במסכת בבא מציעא, בפרק השוכר את האומנין1, העוסקת במצב בו אדם שלח אדם אחר לשכור אומנין, והשליח קבע שכר שלא כפי שהורה לו בעל הבית.
סוגיה נוספת ממנה למדו הפוסקים כיצד להתייחס לעבודה שנעשתה ללא הסכם מוקדם, היא הסוגיה של "יורד לשדה חבירו"2. הסוגיה מתייחסת למצב שבו אדם השביח נכס של אדם אחר ללא הסכמה מראש על הפעולה, או ללא הסכמה מפורשת על השכר שייטול.
בגליון הבא, נדון באפשרויות אלו ובאפשרות ללמוד מהן לנדון דידן, ונציג את הדרך בה בחר בית הדין לשום את העבודה שנעשתה בתקופה המדוברת.
_______________________________________________________________
בב"מ עה ע"ב ; שו"ע חו"מ סימן שלא-שלב.
2 בב"מ דף קא ע"א ; שו"ע חושן המשפט סימן שעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
