ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חשוב לחלק בין שני דברים - 1. מיקום השחיטה. 2. רוב סימן והגרמה. בסוגיא עצמה הנושאים מעורבים זב"ז.
חלק א - מיקום השחיטה
(משנה, יח: 3+, יח: 11-)
נדבר על חמישה מיקומים שונים (מימין לשמאל) – עד איפה אפשר לשחוט?
ריאה | טבעות סחוס | הטבעת הגדולה | בין הטבעת לכובע | בכובע עצמו | ||
|
|
|
| תחילת הכובע (לפני החיטי) | עד השיפוע / נוגע בחיטי | מהשיפוע |
| (ודאי כשר)[1] | משנתנו – ת"ק ורי"ס בר"י | ר' חנינא בן אנטיגנוס (יח: 3+) |
| ||
|
|
|
| רב פפי-רבא: פגע בחיטי טריפה. | ר"ל | |
| פגע ולא נגע - טריפה | פגע ונגע - טריפה | ||||
|
|
| רב פפי 2 | רב פפי 1ס
|
|
|
|
|
|
| מר בר רב אשי – פגע בחיטי – כשירה, שייר בחיטי – טריפה. | רב פפא-רבא:[2] שייר בחיטי כשירה. |
|
|
|
|
|
| הלכתא – שיפוי כובע ולמטה, וכן ריב"ל (יט. 10+, ומדגיש שר"ח מקל יותר מרי"ס ולא רק יותר מרבנן). והלכה כמותו. |
|
חלק ב - הגרמה ורוב בשחיטה
(תחילת הסוגיא – מהמשנה עד יח: רבע תחתון, יט. שליש עליון עד יט: במשנה)
א. המשנה ודעת רב ושמואל
שחט רוב במקום (טבעת גדולה) ומיעוט שלא במקום -
ת"ק – טריפה (אין רוב) (רש"י – אין רוב כלל, ראשונים – אם יחתוך רוב ויפרוש יש רוב).
רי"ס בר"י – כשירה.
ב. מה קובע – סיום הרוב, כל הרוב, סה"כ רוב?
| 2/3 בפנים, 1/3 בחוץ | 1/3 בחוץ, 2/3 בפנים | 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ | 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים | סברות | ראיות ותגובות | ראיות ותגובות |
רב הונא-רב אסי - | המחלוקת: | טריפה לכולם, | (ברור שטריפה) | כל הרוב הראשון קובע (יציאת החיות), והיה בחוץ |
| דחיית ראית רב חסדא – אולי זה כרי"ס? | |
רב חסדא | לפי כולם כשרה (יש רוב) | מחלוקת: רבנן – טריפה, | רבנן – כל הרוב הראשון קובע,
| תגובה לרי"ס - שם החצי הראשון במקום, כאן מחוץ למקום. | ראיה – שהרי במשנה (כז.) – "רובו של אחד כמוהו". (לרש"י – הראיה מעצם הרוב, לראשונים אחרים – לפי כולם יש רוב כשפורש, וכאן הראיה מ"כמוהו" שנחשב חתוך, וממילא חיתוך המיעוט חוץ למקום לא ישפיע). | ||
רי"ס - כשירה |
|
| רי"ס – נקודת סיום הרוב קובעת (והיתה בפנים). | כמו בחצי קנה פגום – לא חייב לשחוט כל הרוב, מה שקובע זה סיום הרוב | |||
| |||||||
שלב ב – בדעת רי"ס בר"י בהנחה שמכשיר בשליש ראשון בחוץ (יט. 7-) | |||||||
|
| רב הונא - רב | כשירה | טריפה |
| מה שקובע זה סיום הרוב |
|
| רב יהודה-רב | (לפי הסברא – טריפה) | כשירה |
|
סה"כ יש רוב | על בפנים-בחוץ-בפנים: א. רב נחמן רצה להוכיח מר"א בר מניומי שהכשיר שוחט במסרק (זיגזג), אך דחתה הגמרא ששם הכל בפנים (והחידוש שאין בעיה שאינה "מפורעת" (גלויה)). | |
(יט: 12+)
ג. נספחים
A. שוחט בצירוף נקב/גוי (במקום הכשר לשחיטה) (יט: 12+)
a. שליש גוי/קוץ-שליש יהודי – כשר, כי היהודי סיים את רוב השחיטה.
b. שליש יהודי - שליש גוי/קוץ – (שליש יהודי) –
גוי - פסול, כי הגוי השלים את הרוב.
קוץ - רב יהודה פסל – כמו בגוי,
אך רי"ח ורבא הכשירו – כיוון שהחתך של הקוץ היה שם לפני השחיטה, זה לא משנה איפה החתך – עדיין נחשב שיהודי השלים.
B. שאר טבעות (תחילת הגמרא יח.)
פוסקים כרי"ס בר"י אך מגבילים: בשאר הטבעות לא (ואילו ר"נ במחוזא הקל גם בשאר).
[רש"י – אינן מקום שחיטה (="הגרמה"), ראשונים – לא תמיד מספיק רוב הטבעת אלא רוב הקנה].
מקשים - מברייתא שלרי"ס בר"י גם בשאר הטבעות, ועונים – רב ושמואל פוסקים כמותו בהגרמה ורק חלקו עליו בשאר הטבעות.
[סיפור על זה – ר' זירא עלה מבבל והקל בניגוד לרב ושמואל.
a. שאלו עליו שתי שאלות:
1. איך פסקת נגדם? תשובה – הם לא אמרו זאת אלא זה רב יוסף בשמם, והוא לא אמין. (הגיב רב יוסף: זה בשם רב יהודה שמאוד מדייק בשם בעל השמועה).
2. הרי סוף סוף כך נהגו בבבל, ויש להחמיר כמנהג המקום משם יצא? תשובות: 1. אביי – מבבל לא"י – נוהג כא"י. 2. רב אשי – כשאין דעתו לחזור נוהג כמקומו העכשווי.
b. ושאלה על המקשים עליו – הרי במחוזא (ר"נ) גם הקלו? תשובה – במקומם של רב ושמואל החמירו (נהרא נהרא ופשטיה)].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
