ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- ריבית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם אני מוכר מוצר בתשלום אחד במחיר 800 ש"ח או בחמישה תשלומים במחיר 1000 ש"ח (כל תשלום מאתיים) זה נראה ריבית, אבל לא ברור לי מדוע זה ריבית.
את המאתיים ש"ח (הפרש בין 800 ל1000) נחלק לשתי קבוצות. קבוצה א', 50 ש"ח שהם החזר הוצאות גביה וכלל לא ריבית, שהרי אני צריך לשלם עמלת המחאות דחויות לבנק או לחילופין לשלוח כל חודש שליח לבנק להפקדת ההמחאה בזמן הפרעון. זאת אומרת שהמחיר הוא 950 ש"ח + 50 ש"ח החזר הוצאות גביה.
קבוצה ב', 150 ש"ח, שגם הם אינם ריבית שהרי המחיר הוא 950 ש"ח בין במזומן בין בתשלומים, אלא שבמקרה של מזומן נעשית פה עיסקה נוספת והיא: אני קונה מהלקוח שקט נפשי (בתשלומים אין שקט נפשי כי מי אמר שישלם) ששווה 150 ש"ח. אז למה בעצם יש פה ריבית ?
את המאתיים ש"ח (הפרש בין 800 ל1000) נחלק לשתי קבוצות. קבוצה א', 50 ש"ח שהם החזר הוצאות גביה וכלל לא ריבית, שהרי אני צריך לשלם עמלת המחאות דחויות לבנק או לחילופין לשלוח כל חודש שליח לבנק להפקדת ההמחאה בזמן הפרעון. זאת אומרת שהמחיר הוא 950 ש"ח + 50 ש"ח החזר הוצאות גביה.
קבוצה ב', 150 ש"ח, שגם הם אינם ריבית שהרי המחיר הוא 950 ש"ח בין במזומן בין בתשלומים, אלא שבמקרה של מזומן נעשית פה עיסקה נוספת והיא: אני קונה מהלקוח שקט נפשי (בתשלומים אין שקט נפשי כי מי אמר שישלם) ששווה 150 ש"ח. אז למה בעצם יש פה ריבית ?
תשובה:
כל חפץ הנמכר בהקפה ביותר משוויו מסתבר שהמוכר מעלה את מחיר החפץ מפני הארכת זמן התשלום, וזה שכר המתנת מעות, ואסור מדרבנן משום אבק ריבית. (ריבית מן התורה היא רק בדרך הלוואה ולא בדרך מקח וממכר).
ישנם חמישה תנאים שרק אם כולם מתקיימים מותר למכור בהקפה במחיר הגבוה:
א. שהמוכר לא יאמר לקונה שמוכר לו במחיר זה משום שדוחה את זמן התשלום.
ב. שאין לדבר מחיר קבוע וידוע אלא נמכר בחנויות במחירים שונים.
ג. שהמוכר לא יעלה את מחירו ביותר מעשרים אחוזים מהמחיר הגבוה ביותר שיכול למוכרו במזומן.
ד. שהמוכר לא יאמר לקונה שאם ישלם מיד ימכרנו לו בפחות.
ה. שהמוכר לא רשם עליו שני מחירים, מחיר נמוך עבור תשלום במזומן, ומחיר גבוה עבור תשלום לאחר זמן. (נפוץ בחוברות מכירה של חברות אשראי, ועוד).
אדם שבא לקנות מוצרי חשמל או רהיטים או שאר מוצרים שדרך לקנותם בהקפה בכמה תשלומים במחיר גבוה ממחירם במזומן, צריך להיזהר שלא לקנותם בתשלומים במחיר הגבוה אם לא התקיימו כל חמשת התנאים הללו. האיסור הוא הן על הקונה והן על המוכר.
לשאלתך ביתר פירוט:
א. החזר הוצאות גביה, כמו שאר הוצאות המוכר וכן הרווח, נכללים במחיר הסופי ואין להפרידם ממחיר עלות המוצר.
ב. אם המחיר האמיתי בכל החנויות הוא 950 במזומן, ואתה מציע ללקוח להוזיל את המחיר ולעשות הנחה אם ישלם במזומן, והלקוח רוצה לקנות בתשלומים במחיר הרגיל הרי שזו מחלוקת הפוסקים בין ה"מחנה אפרים" שמתיר, ל"משנה למלך" שאוסר, ודעת רוב האחרונים לאסור בזה, אולם למעשה כיון שמדובר בדרך מקח וממכר ולא דרך הלוואה הוי איסור דרבנן, ובמח' הפוסקים אזלינן לקולא.
מקורות: בבא מציעא ס"ה ע"א, שו"ע יו"ד קע"ג סעיפים א-ב ונושאי הכלים שם, משנה למלך הל' מלוה ח', א'., מחנה אפרים דיני ריבית סימן ל"א, ספר מלוה ה' הלכות ריבית פרק ט'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
