ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
וכך הוא סיפורו של היום - לפני כ - 800 שנה שלח המומר ניקולס דנין תלמידו לשעבר של רבי יחיאל מפריז, איגרת לאפיפיור ובה האשמות רבות כנגד התלמוד. בעקבות איגרת זו הכריחו האפיפיור ומלך צרפת את היהודים להתווכח עם הנוצרים ולהגן על דתם.
את היהדות ייצגו רבותינו הגדולים בעלי התוספות ובראשם רבנו יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי (הסמ"ג). כמובן, הוויכוח לא היה הוגן, ובעקבותיו מצא חבר השופטים את התלמוד אשם בדין ודן אותו לשריפה. ניסיונותיהם של היהודים למנוע את ביצוע גזר הדין נכשלו ושוטרים צרפתים פשטו על כל הישיבות, בתי הכנסת ובתי היהודים בכל רחבי צרפת, והחרימו את כל ספרי התלמוד ומפרשיו. (רק בנס ובמסירות נפש עצומה ניצלו כתבי היד של רבותינו בעלי התוספות ועם ישראל זכה לאורם).
וכך, (ככתוב בבאר היטיב סימן תקפ' בשם התניא) - בערב שבת קודש פרשת חוקת נהגו היחידים להתענות, לפי שבאותו היום שרפו הגויים בכיכר העיר בפריז עשרים עגלות מלאות ספרים. וקבעו זאת לפי התאריך של ערב שבת ולא לפי התאריך בימי החודש, מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה, שהרי את הפסוק - "זאת חוקת התורה", מתרגם אונקלוס - "דא גזרת אורייתא", שמשמעותו - זאת הגזירה על התורה.
עוד בימי הוויכוח בין היהודים והנוצרים, ראה רבנו יחיאל מפריז את הנולד והבין שהתלמוד בסכנה. לכן, על אף הקשיים הגדולים של אותם ימים, לא התייאש רבנו יחיאל מפריז והוא הקדים תרופה למכה. הוא הורה לתלמידיו שכל אחד מהם ילמד מסכת שלימה בעל פה וכך גם לאחר השריפה הנוראה המשיכו בישיבתו ללמוד גמרא בעל פה.
במשך שמונה עשרה שנה למדו בישיבת פריז אך ורק בעל פה. כל אחד לימד את חברו ואת התלמידים החדשים את המסכת שלו. גדל דור של בחורי ישיבה שלא פתח גמרא מעולם. לאחר שמונה עשרה שנה, הבין רבינו יחיאל שהגזירה לא תחלוף בדורו, וכך אי אפשר להמשיך, והוא עלה בראש שלוש מאות תלמידיו לארץ ישראל והקים את ישיבתו בעכו.
כך לדאבוננו נותרו יהודי צרפת ללא הגנת התורה. ואכן, לאחר זמן לא רב גזר מלך צרפת גירוש על כל יהודי המדינה והם שולחו בעירום וחוסר כל אל מחוץ לגבולות המדינה.
ואנו ביום זה נפנים בתוכנו את חשיבותה ומרכזיותה של התורה לחיינו, ואת גודל הקללה והמארה של הגלות, שהציקה לא רק לגופינו אלא פגעה גם בתורתנו. אשרינו שאנו זוכים ויושבים בארצנו הקדושה, ויכולים לחיות חיים של תורה ומצוות בשלמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












