ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במהלך לימודיי בביה"ס, בעוונותי שברתי כמה דברים השייכים לביה"ס. על חלקם הודעתי לביה"ס, ומנהל הביה"ס אמר לי שתישלח לי חשבונית הביתה. בפועל, לא נשלחה כלל חשבונית. ועל חלק מהנזקים כלל לא הודעתי, ואיני יודע להעריך שווים. לאחר כמה שנים הביה"ס עבר לידי רשת אחרת, ולפני שנתיים נסגר כליל. אנא הורו לי היאך יש לנהוג הלכה למעשה?
תשובה:
יש לדון בשלושה עניינים:
א. חובת התשלום.
ב. האם יש למי לשלם.
ג. שיעור התשלום.
א. על נזקים שעשית לפני גיל הבר מצווה אינך חייב לשלם, ועל זה נאמר בגמרא (בב"ק פ"ז ע"א) שפגיעת הקטן רעה. [אמנם ישנה דיעה (הג"א ב"ק פ"ח ס"ט, רש"י שם צ"ח ע"ב ד"ה ואכפייה) לפיה על הקטן לשלם נזקיו כשיגדיל, אך להלכה נפסק בשו"ע כרוב הפוסקים הסוברים שפטור לגמרי. ובדיני שמים יש שכתבו שחייב, אך מלשון השו"ע שלא הזכיר כלום מזה נראה שפטור, ועיין סיכום הדברים בשו"ת יביע אומר חלק ח' חו"מ סי' ו'].
על נזקים שעשית לאחר גיל בר מצווה אתה חייב לשלם, ואם אינך יודע יש לעשות הערכה הקרובה ביותר למציאות. כל זה מן הדין, אך אם ביכולתך לעשות כן, ראוי לפנים משורת הדין לשלם אף את הנזק שעשית בקטנותך (עיין בזה עוד בתשובה הבאה).
ב. אם בית הספר היה עדיין קיים, אפילו אם שייך לרשת אחר היה עליך לשלם לבית הספר, אך משאלתך נראה שאין למי לשלם את הנזקים משום שבית הספר ניסגר, ולכאורה זהו גזל שלא ניתן להשיבו. אך ישנה דרך אחרת לתיקון והיא לעשות צרכי רבים, כלומר לגרום לכך שהניזק ייהנה מן התשלום בדרך עקיפה. למשל, אומרת הגמרא שמי שגזל את הרבים ואינו יודע למי להשיב שיחפור בורות מים לתועלת הרבים ועל ידי כן מסתבר שהנגזל ישתה ממים אלה וייהנה ממעשה הגזלן וכך יצא הגזלן ידי חובת ההשבה. אם אוכלוסיית בית הספר היא קהילה קבועה ניתן להגדיר אותה כ"נגזל" משום שהם היו הנפגעים באופן עקיף מן הנזקים לרכוש בית הספר, ולכן עליך לתרום לבית הכנסת של הקהילה ספרי קדש על הסך הנ"ל.
ג. הסכום לתשלום הוא כאמור על פי ההערכה, אך אם הסכום הוא גדול מאד ואין ביכולתך לעמוד בו, אינך חייב לתת אלא רק סכום סביר בהתאם ליכולתך ואפשרותך לתת (על פי תקנת השבין כדי שלא ימנעו הגזלנים מלהשיב).
מקורות: שו"ע חושן משפט תכ"ד, ח', חו"מ שס"ו, ב, בבא קמא צ"ה ע"א, פתחי חושן הל' גניבה פרק ד' ס"ק נ'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
