ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לאחרונה שמתי לב שיש על הרצפה ברחובות פרסומות כאלה קטנות (דפים קטנים מקרטון צבעוני) של חברות של מסג'. בדפים מצולמת אישה לא צנועה, בבגדים לא צנועים ובעמידה לא צנועה, בלשון המעטה.
א. האם מותר לי, כשאני רואה את זה, להרים את זה ולזרוק לפח?
ב. האם זה מצווה?
ג. האם זה אסור (כי זה גוזל להם את הפרנסה)?
תשובה:
א. מה שזרוק על הרצפה הוא הפקר גמור ומצד דיני ממונות אין איסור לזרוק לפח.
ב. אפילו לגבי מה שאינו בגדר הפקר ישנה מצוה לבער ולסלק דברים העשויים לעבירות, וכל שכן מראות לא צנועים המכשילים את הרבים. אגב, דבר זה נכון אף אם נגרם לבעלים של הדבר הפסד מכך שאתה משליך את התמונות שלו לאשפה, מכל מקום אתה מקיים מצוה של "לאפרושי מאיסורא" (הפרשה מאיסור), וכמו שיבואר לפנינו.
לפי חלק מהשיטות חובת ההפרשה מאיסור הינה מדרבנן וסמכוה על הלאו של "לפני עיור לא תתן מכשול", ויש אומרים שמן התורה מחויב להפריש חברו מאיסור ויסודו ממצות הוכח תוכיח. חובת ההפרשה היא בין מאיסורי תורה בין מאיסורי דרבנן (נחלת צבי יו"ד סימן ש"ג). הגמרא במס' ברכות (דף כ ע"א) אומרת שאדם הלבוש כלאיים מותר לקרוע את הבגד מעליו כדי להפרישו מאיסור, והפוסקים למדו מכך שמותר להפסיד את ממון החוטא כדי להפרישו מאיסור. עוד עולה מן הגמרא שאין בזה משום בל תשחית, וגם נראה שאינו צריך לשלם את הנזק. הדברים הובאו להלכה בשולחן ערוך יו"ד סימן ש"ג. לכן, אף בנידון שלנו נראה שמן הדין מותר לזרוק לפח למרות שיגרם הפסד ממוני לבעל הפרסומות הלא צנועות, כל שכן נכון הדבר כאשר מדובר כאן בהפקר.
ג. כמובן, אם יש חשש שתסתבך ותינזק מפעולה מעין זו אתה פטור ממצות ההפרשה מאיסור. הדבר מוזכר ברמ"א (יו"ד קנ"ז, א'), שכתב "ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה. ובמקום שאמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון, מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה". אמנם דעת המהרשד"ם (יו"ד סימן ר"ד) שאדם חייב להוציא ממון על מצות ההפרשה מאיסור, אך לדעת הפוסקים האחרים אינו צריך. האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן י"ט) מבאר את דברי הרמ"א מדוע אין צריך להוציא מממונו על מצות התוכחה, משום שאמנם אדם חייב לתת כל ממונו שלא לעבור על לא תעשה במה שמוטל על גופו, אך לא במה שמוטל על חברו, בזה אין צריך לבזבז את ממונו להציל את חברו כיון שהוא לא גרם לזה והעבירה אינה באה עליו אישית.
אך למעשה, נראה שאולי עדיף שלא תטרח להתכופף ולאסוף את כל הפרסומות מהרצפה משום שבינתיים אתה נאלץ להיחשף בעצמך למראות הלא צנועים, ואין אומרים לאדם שיחטא בשביל שיזכה חברו (שבת דף ד' ע"א). לכן, נראה שכדאי שתתעלם ותמשיך בדרכך.
הערה חשובה: יש להעיר שיש לשאול רב בכל מקרה לגופו, כי לא יתכן שכל אדם יחליט על דעת עצמו שפירסום זה או אחר יש לבערו מן העולם.
מקורות נוספים לעיון:
שערי שלום (דיני לפני עיור לא תתן מכשול) שער אחד עשר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
