ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
האם ניתן לתת לילד קטן לאכול חטיף בסופר ולשלם עליו בסיום הקניה (לאחר שהחטיף נאכל(?
תשובה:
תשובה בקצרה: הדין תלוי בדעת בעל הבית, ומן הסתם אינו מרשה לאכול או להשתמש במוצר לפני ששולם עליו, אלא אם כן שאלת אותו בפירוש והוא ענה לך שאינו מקפיד בדבר.
המקור לדבר הוא השו"ע בחו"מ סימן שנ"ט, שהרי העובר על דעת הבעלים הוא גזלן, והשו"ע פסק שם שאפילו מי שגוזל על מנת לשלם, עובר על איסור גזל.
תשובה בהרחבה:
כדוגמא לעניין, שוחחתי עם סגן מנהל סניף רמי לוי בשער בנימין והוא אמר לי שהם בשום פנים ואופן לא מרשים שיעשו דבר כזה, והוסיף שדבר זה אינו מקובל גם במקומות אחרים. סירובם הוא מכמה סיבות. ראשית, ישנה מראית עין ואנשים שאינם הגונים יכולים ללמוד שהתנהגות כזו מותרת ולנצל את הפירצה ולאכול ולא לשלם. ובאמת מדי פעם העובדים מוצאים אריזות ריקות מושלכות ברחבי החנות. לעיתים אף אנשים ישרים נכשלים בזה, משום ששוכחים שלקחו או ששוכחים כמה חטיפים פתחו וזוכרים לשלם רק על חלקם. כאשר לקופה מגיע לקוח ומעביר בין השאר אריזה ריקה כבר אין מה לעשות ולא אומרים לו שום דבר, אך לכתחילה ההנהלה אינה מתירה דבר כזה, הערתי לו שלכאורה ישנה סברה הפוכה, שהרי ניתן לומר שלעיתים זהו אינטרס של ההנהלה להתיר דבר כזה, כגון: שבא לקוח הורה לילדים קטנים והם קצת 'נודניקים' ובכדי להשקיטם על מנת שיוכל להמשיך בקניות ביותר נחת, קונה ההורה חטיף ופותח אותו ונותן לילדיו לאכול, כמובן על מנת לשלם עליו בקופה. אולם סגן המנהל לא הסכים, ואמר שלמרות שיתכן שהדבר נכון, הם לא רוצים להתיר דבר כזה משום הפירצה והחששות הנ"ל.
לכן כתבתי שהדין בדרך כלל הוא שאסור לפתוח אריזה קודם התשלום בקופה, אך כמובן אם נשאל הבעלים (או מישהו שמוסמך מטעמו ולא קופאית או סתם פקידת שירות לקוחות, אלא לפחות סגן או מנהל סניף) והתיר הדבר, אז הדבר מותר.
לסיום אוסיף הערה, שלאחר שהסתיימה השיחה בינינו, הקופאית ששמעה את מהלך השיחה הוסיפה ואמרה לי שהרבה פעמים מגיע לקוח ומעביר בקופה אריזה משומשת ומלוכלכת, והיא צריכה ליטול את האריזה הקרועה והמלוכלכת כדי להעביר את הקוד בקופה, ומלבד מה שמצריך מאמץ רב למצוא את הקוד המוטבע על גבי האריזה הקרועה, ידיה מתלכלכות ונגרם לה צער רב.
לכן נראה מכל האמור, שהפותח אריזה ואוכל לפני שמשלם בקופה, מלבד איסור הגזל שיש בדבר מצד הבעלים, יתכן שגם עובר על בין אדם לחברו, ומה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
