ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לפי זה, " משנה " מתבאר מלשון חזרה, כפילות, זו גם שיטת הרמב"ן וכך מבאר בעל "מצודת דוד" את הפסוק : "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע ח' לב) "ספר אלה הדברים קרוי משנה תורה כי בו נאמר שנית מה שנאמר בארבעת הספרים שלפניה".
לביאור זה יש סימוכין לכאורה מפסוק מפורש בפרשתנו : "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א' ג).
אבל דא עקא, אם נסקור את ספרנו, נגלה שהוא כולל מאה וכמה מצוות, ומתוכם שבעים מצוות חדשות שאינן כלולות בחומשים הקודמים. כמו כן כמעט ואין בספר דברים מצוות שנכתבו בחומש ויקרא כמו עניין הקורבנות ודיני טומאה וטהרה. לכן נראה שיש לחפש ביאור נוסף לביטוי "משנה תורה". זו הסיבה שהנצי"ב בהקדמתו לספרנו מבאר את הביטוי "משנה" מלשון שנון וחידוד. לשיטתו מגמת ספר דברים היא להזהיר על "עמל התורה", ולפרש הדקדוק במקראות "וזהו עניין התלמוד" ולכן "כל המוסר וריבוי דברים שהיה משה רבינו מוכיחם הכל בא לזה התכלית שיקבלו על עצמם עול התלמוד...משום הכי נקרא בשמו "משנה תורה" (עיי"ש בדבריו גם פרוש נוסף).
אם נתעקש לפרש בשיטת בעלי התוס' בשם הגאונים הרמב"ן והמצודות, יש לומר שמשה לפני מותו חזר על כל התורה כולה וביאר את כל מצוותיה "ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א' ג) מתוך החזרה הזאת נבחרו המצוות הכלולות בספר דברים. ספר זה כולל מצוות חדשות שנכתבו כאן לראשונה, והוא כולל גם חזרה על מצוות שנכתבו כבר בספרים הקודמים (עיין בסוף פירוש הרש"ר הירש לדברים א' ג).
התבוננות והעמקה מגלים שהקריטריון לבחירת המצוות המופיעות בספר הוא הכנת המנהיגים והציבור כפרטים לקראת המהפך של הכניסה לארץ ישראל.
לאחר מות משה יש להקים הנהגה לאומית, הכוללת, מלך, שופטים-סנהדרין גדולה ובתי דין מקומיים, שיפעילו מערכת משפטית, שתפעל על פי סדרי דין קבועים ותטפל בחריגים. הכניסה לארץ מחייבת התמודדות עם האומות הנמצאות בה ומצריכה שנון דיני ביעור עבודה זרה. הלכות מלחמה מצד אחד וצדק ותיקון חברתי מצד שני הופכים להיות רלוונטים. לכן, מצד אחד מופיעות הלכות צדקה, מעשר עני, ושמיטת כספים, ומצד שני הלכות פועלים. גם בנושא ג' הרגלים יש חזרה תוך הדגשה על הפן החקלאי של מועדים אלו.
ספר דברים מדגיש אפוא את המצוות המהוות את הבסיס להקמת מדינה יהודית, בעלת צבא המפעילה מערכת כלכלית יצרנית המבוססת על צדק ומוסר חברתיים. מערכת זו תנסה להגשים אידיאל אלוקי עוד לפני בנין בית הבחירה.
הבה נתפלל ונפעל כולנו להגשמת אידיאלים אלה גם בימי שיבת ציון ובנין מדינת ישראל המתחדשת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
