ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרגשתי שלא היה לי ברכה בכסף אז אני מחפש איפה אולי חטאתי. יש לי שלוש שאלות שכבוד הרב יגיד האם נהגתי כשורה או שעלי לתקן, ואם כן כיצד.
1. עבדתי בחברת שמירה. כאשר באתי לקבל את שכרי קיבלתי 1100 שקל במקום חישוב שלי שהיה סביב ה-800 שקל, כלומר, כ-300 ש"ח יותר (אך צריך לציין שלא ספרתי בדיוק את השעות אלה בערך יצא לי שאני צריך לקבל 800 שקל, גם מה שאני לא יודע בדיוק כמה כסף אני מקבל לשעה). הייתי מופתע אז ביקשתי פירוט. הם הביאו לי משהו לא ברור שרק בסוף רשום את הסכום (כנראה שהיה אצלם בלבול). יש לציין שאם הם שלמו לי כנראה שקיבלו עלי כסף ממי ששכר אותם. האם צריך להחזיר?
2. עבדתי בעבודה אחרת. הבוס (שיש מעליו עוד אחרים) סיכם איתי על 25 שקל לשעה והוא אמר לי שבתלוש יופיע 23 שקל והוא יוסיף לי שעות. היה נשמע לי חשוד אז שאלתי אם זה מאושר מההנהלה והוא אמר שכן. האם אני צריך להחזיר?
3. עבדתי בעבודה שהרגשתי שאני מקבל פחות מהשכר שמגיע לי אז לכן עבדתי יותר לאט (חשוב לציין שנצפיתי כל משך עבודתי על ידי מצלמות ולא אמרו לי כלום על העבודה האיטית או על ההפסקות) ולקחתי הרבה הפסקות קפה. האם צריך להחזיר כסף, אם כן כמה?
תשובה:
ראשית, ישר כוחך על הדקדוק במעשיך והרצון להיות נקי וזהיר בענייני ממונות, ועל זה נאמר בחז"ל שהרוצה להיות חסיד יעסוק בדיני ממונות (בבא קמא ל' ע"א).
כעת ניגש לשאלותיך:
1. אין להניח שהיה בלבול מצד המעסיק, משום שבדרך כלל ישנם אנשי מקצוע היושבים על ענייני החשבונות של החברה וכל תפקידם לייעל ולחסוך ולבדוק כיצד ניתן להוזיל עלויות. לכן, הסיכוי שישלמו לך יותר מכפי המגיע לך הוא קטן. ויותר מכך, אתה בעצמך כותב שלא ספרת בדיוק את השעות שעבדת, ואינך יודע כמה אתה מקבל לשעה, וקרוב לוודאי שהם חישבו את המספר המדויק של השעות לפי התעריף הנכון ויצא להם הסכום בסך 1100. יתכן גם שהכניסו לתלוש סעיפים שונים של הוצאות ביגוד וכד', אשר עזרו להגיע לסך הנ"ל כמקובל במקומות רבים.
בכל אופן ההגדרה ההלכתית של מצבך הוא 'איני יודע אם נתחייבתי, וללא תובעים', והדין הוא שפטור אפילו בדיני שמים (שו"ע חו"מ סימן ע"ה, י').
2. אינך צריך להחזיר. הסבר: הבוס שלך קיבל מן ההנהלה סמכות להפעיל שיקול דעת, ולנהל את נושא השעות והמחירים כהבנתו. לכן, הוא רשאי לדווח על יותר שעות ולדווח בגוף התלוש תעריף נמוך יותר.
3. הכלל הוא שהתשלום נקבע לפי קצב העבודה של אדם סביר. כלומר, יתכן וישנו עובד המסוגל לעבוד בקצב מהיר מכפי הרגיל ואם יאט את קצב עבודתו יושווה הקצב לממוצע, וזה בסדר. עליך לאמוד האם קצב העבודה שלך היה בשיעור הסביר וכן האם מספר הפסקות הקפה היו בגדר הסביר (העובדה שהיו שם מצלמות אינה מעלה או מורידה, ואין בה כדי להכשיר קצב עבודה לא סביר). אם התשובה היא שלילית, כלומר אתה בטוח שעבדת מתחת לקצב הסביר, עליך לאמוד באופן יחסי בכמה עבדת פחות מהסביר ולהחזיר זאת באותו יחס למשכורת שקבלת.
מקור לדבר מובא בשו"ע חו"מ בהלכות שכירות פועלים (סימן של"ז סעיף כ'):
"מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן', לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאד מאד'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
