ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני עבדתי בעמותה במשך 10 שנים, רוב השנים הכספים שולמו לי כמלגה, ורק במהלך השנתיים האחרונות שולם לי כמשכורת. פוטרתי באוגוסט 2009 ועד היום למרות טלפונים טרם שולמו לי פיצויי פיטורין וכן הבראה ופדיון ימי חופשה. לפני כשבוע שלחתי מכתב ובו דרישותי וכן דרישה לתשלום הלנת פיצויי פיטורין, כשהתקבל המכתב, נענו כל דרישותי, כמובן שלגבי הלנת פיצויי פיטורין הם לא כל כך מוכנים לשלם זאת.
שאלותי:
א. האם מותר לקבל על פי ההלכה פיצויי הלנת פיטורין.
ב. האם מותר לי לתבוע פיצויים על תקופת עבודתי שעבדתי וקיבלתי את משכורתי כמלגה.
תשובה:
א. התשובה לשאלה זו, תלויה באופן חישוב הקנס על הלנת הפיטורין. שכן אם הקנס על האיחור הוא קנס שנעשה באופן חד פעמי אזי אין בעיה של ריבית, אך אם הקנס גדל מדי חודש או מדי תקופה קבועה ישנה בעיה של ריבית ואסור לך לתבוע ולקבל את תוספת פיצויי הלנת הפיטורין.
ב. אם זכאותך לפיצויים נאמרה לך מראש במפורש או שהדבר היה ברור כאשר הוסכם על המילגה אזי הדין הוא לפי המוסכם. אך אם לא היה סיכום מפורש הדין תלוי במנהג המקום. כלומר, אם הם נוהגים לתת פיצויים לכולם ובכללם למי שקיבל מילגה, והסיבה שנתנו מילגה הייתה רק כדי לחסוך להם מס מעסיק וכו', את יכולה לתבוע פיצויים. אולם אם לא נתנו אף פעם באותו מקום פיצויים למי שקיבל מילגה וכך מקובל שם, אז אינך יכולה לתבוע. אולם, כאשר המציאות אינה ברורה לכאן או לכאן, ידך על התחתונה ואינך יכולה לתבוע, שכן מכיוון שאת באה להוציא מהם מוטלת עלייך חובת ההוכחה.
תוספת עיון:
1. ישנו הבדל בין קנס חד פעמי לקנס ההולך וגדל עם הזמן. קנס רב פעמי נקבע ככזה בתור פיצוי על המתנת המעות, ונחשב כריבית. אולם קנס חד פעמי יש לתלות שכוונתו שישלם בזמן שהרי בין אם ישלם מיד לאחר שעבר הזמן ובין אם ישלם לאחר זמן רב, ישלם אותו הסכום. כמו כן, כיון שמיד לאחר עבור הזמן מתחייב בקנס אין כאן "שכר המתנה" שהרי לא היה צריך להמתין כלל עבור התוספת. החילוק הזה מובא בשו"ת מהרלנ"ח (סימן ק"ד), וזו לשונו "וחילוק גדול יש בין נידון דידן לההיא מתניתין, דהתם אינו מתרבה משום אגר נטר כלל, שאילו פרעו בזמנו אינו מרבה לו כלום, וכשלא פרעו מיד בתשלום הזמן ממש, חייב ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. אבל בנידון דידן אף על גב דבזמן הראשון ליכא אגר נטר אם יפרע לו בזמנו, על שאר הזמן איכא אגר נטר שכבר קצץ על כל שבוע כך וכך".
קנס רב פעמי, אם נעשה בדרך הלוואה נחלקו הפוסקים האם זוהי ריבית גמורה מהתורה (שו"ת רשב"א ב', ב'), או שזו ריבית האסורה רק מדרבנן (גידולי תרומה שער מ"ו, ד', ל"ב) שהרי אם פורע בזמן אינו מוסיף לו כלום וכשעובר הזמן מיד צריך להוסיף לו, הרי שאין כאן שכר המתנה אלא רק קנס. במח' זו פסק בספר "מלוה ה'" כרשב"א, וכן הראש"ל הגר"ע יוסף (יבי"א ח"א יו"ד סי' יג) פסק שכן נראית דעת השו"ע. אולם אם מדובר בקנס חד פעמי על האיחור בתשלום ההלוואה, האיסור אינו אלא מדרבנן.
כאשר אנו באים לדון על קנס שאינו בא מטעם הלוואה אלא בדרך מקח וממכר, הדין קל יותר בדרגה אחת (ב"י בשם תשובת ריב"ש סימן של"ה), ולכן קנס רב פעמי אסור מדרבנן, וקנס חד פעמי מותר לגמרי. כספי הפיטורין אינם בגדר הלוואה אלא בגדר מו"מ, ולכן קנס חד פעמי מותר.
2. בענייני עובד ומעביד הכל הולך אחר המנהג אלא אם כן התנו במפורש באופן אחר. מקור הדין הוא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימנים של"א ושל"ב.
מקורות נוספים לעיון: ספר מלוה ה' לרב משה לוי ח"א פ"ג סע' כ'-כ"ד. ספר ריבית לאור ההלכה פ"ו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
