שכח מה זה להיות יהודי | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
סגולת ומעלת עם ישראל

1007

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אפרת בת נעמי

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קניוק והנכבה
ביום בו הערבים ותומכיהם מהשמאל 'חגגו' את השקר החצוף שלהם אודות ה'נכבה', שהוא בעצם זעקת הקוזאק הנגזל, שמתלונן על כך שהפעם לא הצליח בדרכיו האלימות לשדוד את ארץ ישראל ולרצוח את העם היהודי שחזר לביתו; ביום זה בדיוק פרסם הסופר קניוק על רצונו לוותר על רישומו כיהודי בתעודת הזהות, וחבריו בשמאל הריעו לכבודו. קניוק הוא אחד מאותם אנשים שמוכנים להכיר בזכויותיהם של כל העמים והמתחזים לעמים, אך מעדיף להפנות עורף לעמו.

עמדתו זו היא חזרה אומללה על טעותם של המשכילים המתבוללים לפני כמאה וחמישים שנה באירופה המערבית. הם קיוו שעל ידי ההתנתקות מהיהדות יזכו להתקבל כשווים בעיני הנוכרים, אבל לא זו בלבד שלא קיבלו אותם כשווים אלא שהם עוררו גלי אנטישמיות נוראים. בעיני כל אדם סביר ההתנכרות למוצא היא בגידה, ואת הבוגדים לא אוהבים ולא מכבדים. הם מעוררים חשד ופחד, וכשמדובר ביהודים - הם מלבים את מדורת האנטישמיות. לעתים משתמשים בהם, אבל לאחר מכן זורקים אתם ככלי אין חפץ בו.

את המתבוללים ההם עוד אפשר להבין. הסבל היהודי היה אז נורא, והתוצאות הקשות של ההתבוללות עוד לא היו ידועות. הם קיוו שבמדינות המפותחות והמתקדמות של אותם הימים יאיר שחר של שוויון, אחווה וחופש. אבל דווקא שם התרחש האסון הזדוני והנורא ביותר בתולדות האנושות - השואה.

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

316 - לברך על בתי ישראל ביישובם

317 - שכח מה זה להיות יהודי

318 - מספר בני ישראל כחול הים

טען עוד

קניוק של היום היה יכול ללמוד קצת מהעבר היהודי, ולהסתכל בעין יותר מעמיקה ואוהבת אל המסורת היהודית. אם יש לו טענות והסתייגויות ממצבה העכשווי של היהדות כתרבות וכדת - אדרבה, יציע את דעותיו לדיון ציבורי כדי לתקן.

התיקון
לאחר שקניוק וחבריו מפנים עורף לזהותם, אנו היהודים נאמני התורה והעם חייבים להשלים את מה שהם מחסירים. לעבוד ביתר שאת, בתבונה וביושר, כדי לגלות את מלוא אורה ואוצרה של תורה, למען גאולת האנושות כולה ולמען גילוי צלם אלוקים שבאדם.

גם 'חגיגות' הנכבה צריכות לעורר אותנו לעסוק יותר בזכותנו על ארץ ישראל, ובמאמץ נוסף להתנחל בכל מרחביה.

דבקותנו בארצנו והנכונות שלנו להילחם עליה לא נובעים משנאה לשום אדם או קבוצה, אלא מדרישת הצדק ההיסטורי והמוסרי שמבוסס על התורה והמצפון. הצדק מחייב שמי שמחרחר מלחמות יפסיד, וכך עלינו כעם לנהוג, ולנצל כל מלחמה שהערבים יוזמים כדי להרחיב את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. אם לא ננהג כך, לא רק שנמעל בתפקידנו ההיסטורי, אלא גם נקרב את המלחמה הבאה.

השכר והעונש הגשמי שבפרשת בחוקתי
רבים שואלים, מדוע שכר המצוות שמוזכר בפרשת בחוקתי ובכל התורה הוא שכר גשמי בארץ, הלא תכלית האדם היא להידבק בה', ואם כן מן הראוי היה שהתורה תזכיר את השכר הרוחני בעולם הבא. תשובות רבות נאמרו בזה, ואחת היסודיות שבהן קשורה לארץ ישראל, שגם הגשמיות שבה מקודשת, גם העבודה בה היא מצווה, וגם השכר הגשמי שבה מבטא קרבת אלוקים, ועל ידו אפשר להמשיך ולהידבק יותר בה'.

ולכן גם הביטוי החמור ביותר של העונש הוא הגלות. שנאמר (ויקרא כו, לג): "ואתכם אזרה בגוים, והריקותי אחריכם חרב, והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חורבה". וכן הבטחת הגאולה תלויה בארץ, שנאמר (ויקרא כו, מב): "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור".

ארץ ישראל והסוגיות החברתיות
בשבוע שעבר עסקתי בברכת 'מציב גבול אלמנה' שהיא הברכה על יישוב הארץ, ולא נותר מקום להזכיר כי קדושתה של ארץ ישראל היא היסוד למצוות השמיטה והיובל.

רבים טועים וטוענים שבעקבות העיסוק במצוות יישוב הארץ האתגרים החברתיים מוזנחים. אולם מתוך פרשת השמיטה והיובל למדנו כי דווקא על ידי מצוות יישוב הארץ וגילוי קדושתה ניתן להתמודד באופן הגון וצודק עם הבעיות החברתיות. כשמצד אחד האיש המוכשר והחרוץ זוכה להתעשר מיגיע כפיו, ומנגד ניתנת הזדמנות לעניים לשקם את מעמדם.

מצד אחד, כל התורם לשגשוגה של ארץ ישראל מבחינה כלכלית מקיים בכך את מצוות יישוב הארץ (חתם סופר לסוכה לו), וממילא הרווחים שהוא מרוויח בזכות יוזמתו וחריצותו הם רווחים הגונים, ואין לנו שום תלונה על עשירים שהתעשרו על ידי עבודתם וכשרונם. ומנגד, כיוון שהארץ קדושה, גם ערכי מוסר של צדק, אהבה וכבוד לזולת מתגלים בה. ולכן יש להפריש מכל יבול תרומות ומעשרות, ולהשאיר לעניים לקט שכחה ופאה, ולהפקיר את השדות בשמיטה, וכל השדות חוזרות לבעליהן ביובל, כדי לתת לכולם הזדמנות חדשה.

מעניין לראות שרבים מהכופרים בקדושתה של הארץ נוטים בנושא החברתי לאחד הקצוות: או שהם נוטים לסוציאליזם קיצוני, אינם מעריכים את הכישרון החריצות והיוזמה האישית, ורוצים שהרכוש והממון יחולקו לכולם בשווה, או עד כמה שאפשר בשווה. או שמנגד הם נוטים לקפיטליזם קיצוני, וסוברים שערכים קיימים רק בשמים, בבית הכנסת ובמצוות שבין אדם למקום, אבל בארץ - אדם לאדם זאב.

שאלה קשה בכיבוד הורים
"שאלה אישית שמטרידה אותי כבר זמן רב. אבי מורי הוא יהודי שלמד הרבה תורה ואישיות ציבורית מוכרת. בשיחות שעולות אצלנו על שולחן השבת, פעמים רבות מדברים דברים רעים על כל מיני אנשים, וזה דבר שצורם לי מאד. אני יודעת שלאישיות שעסוקה בצרכי ציבור ישנם דברים המוגדרים כלשון הרע לצורך, אולם ברור לי שפעמים רבות לא מדובר בדבר שכזה. ואני חוששת ממה שלמדתי בספר שמירת הלשון של החפץ חיים, שכתב בשם בספר חסידים שאדם שלא מוכיח את הוריו עלולים ח"ו הוא והם למות.

שאלתי היא מה אוכל לעשות כדי לצאת ידי שמים, ולהינצל מדבריו הנוראיים של הספר חסידים, מכיוון שקשה לי מאוד להוכיח את אבי מפני שהוא ייפגע מכך מאוד. אני כותבת את המכתב בעילום שם, כי אינני רוצה שהרב (שאולי שמע על הוריי) יחשוב עליהם דברים רעים. סליחה ותודה".

תשובה
למרות שאינני מכיר את המצב, אני משער שגם תעירי לאביך, הערתך לא תתקבל. מפני שאביך, שכפי שציינת למד הרבה תורה, מן הסתם סבור שאין בדבריו לשון הרע, שאם לא כן - היה נמנע מלאומרם. יתכן שהוא סבור שיש בדיבורים הללו תועלת כדי להרחיק את ילדיו מעמדות רעות, או כדי ללמד אתכם לנתח את המציאות באופן מפוקח. וייתכן שבמקרים רבים יש לו סברה נוספת להיתר, שהדברים הרעים שהוא אומר על אותם אנשי ציבור אחרים כבר מפורסמים, וממילא כל שיש בכך קצת תועלת, מותר לאומרם.

וייתכן שהוא צודק, ורק מפני שאת תמימה ועדיין לא מכירה את המציאות, את לא מבינה את התועלת שבדברים הללו.

מכל מקום אם תעירי לאביך, כפי שכתבת, הוא מן הסתם יחשוב שאת מזלזלת בכבודו ובשיקול דעתו, ואינך מבינה את המציאות ואת ההתמודדויות הציבוריות שעומדות בפניו, ובמקום להועיל למניעת לשון הרע תפגעי במצוות כיבוד הורים. לפיכך, בשעה שידברו על הנושאים הללו את יכולה להראות חוסר נחת ולא יותר.

ואל תחששי מכך שאינך מעירה, מפני שרק כאשר ברור שישנה עבירה ויש סיכוי שהדברים יתקבלו בלא נזק משמעותי - חובה להעיר. אבל במקרה כמו שלך, צריך יותר לחשוש למצוות כיבוד הורים.

זו היא התשובה באופן כללי, אבל אם תרצי להדר, אוכל להציע לך שכאשר ידברו על אדם רע, שדי ברור שמותר לדבר בגנותו, תשאלי אותו בדרך כבוד: "אבא, האם אין בזה איסור לשון הרע? ובכלל, מתי יש איסור לשון הרע ומתי אין?" כך הוא לא ייפגע, כי במקרה הזה באמת אין איסור, ומתוך כך הוא יסביר אימתי מותר לדבר ואימתי אסור. ואם עליו להתעורר לתיקון מסוים בזה, הדיבור הזה יעורר אותו לכך בלי שום עלבון.

מדוע להעדיף עבודה עברית
שאלה (מכלכלנית ורואת חשבון): למדתי ב'פניני הלכה - העם והארץ' את הפרק על עבודה עברית, ורציתי לשאול: מדוע נכון לעודד את העבודה עברית גם כאשר היא יותר יקרה? הרי מבחינה כלכלית, כל עוד שיעור האבטלה בארץ אינו גבוה, מוטב לנו כי ייבאו מוצרים שזול יותר לייצרם בחו"ל. והמדינה תעודד (והיא אכן מעודדת) פתיחה של מפעלים המצטיינים בטכנולוגיה.

לכן, אם למשל בנייה יכולה להיות איכותית גם כאשר היא מתבצעת על ידי פועל זר, וכך עלות הבניה מצטמצמת, מדוע נכון לעודד מצב שעלות הבנייה תתייקר על ידי עבודה עברית? עדיף שעובד הבנייה היהודי יחפש עבודה מכניסה בתחום שאין בו תחרות עם עובדים זרים. נדמה לי שרק במצב של אבטלה יש להעדיף יהודי, הלא כן?

תשובה: אכן במצב בו שיעור האבטלה נמוך - העדיפות ליהודים היא רק כאשר הפערים נמוכים, מסוג הפערים שאינם משפיעים על המערכת אבל מיטיבים את הקשרים שבין חלקי העם, ומחזקים את מעמדם של העובדים החלשים או של אלו שעלולים להיות חלשים.

אבל במצב של אבטלה, נכון להעדיף יהודי גם כאשר הפערים גדולים, שנאמר (ויקרא כה, לה): "וכי ימוך אחיך ומטה ידו - והחזקת בו". וכאשר ברור שתוספת השכר ליהודי היא הפסד גמור למעסיק, יוכל להחשיב את גובה השכר שהוסיף כצדקה. והראוי שבמצב כזה המדינה תשלים את פערי השכר, כלומר במקום לשלם למובטלים דמי אבטלה, יש להעניק תוספת שכר לעובדים שתפוקת עבודתם נמוכה מבחינה כלכלית, כדי שיתפרנסו בכבוד.
מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א

רביבים

רביבים
בין מלאכת החיים להלכות אבלות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
רביבים
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

21 דק'
צניעות
הלכות צניעות א'
הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - ספרד
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נושאים שונים
הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב חגי לונדין
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב דוד חי הכהן
הרב שמעון קליין
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז