ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת חן
אנו נמצאים בעיצומה של ספירת העומר, תקופת שבעת השבועות שבן חג הפסח לחג השבועות. במקור זאת היתה אמורה להיות והיתה תקופה של ציפייה שמחה. בחג השבועות היו בני ישראל עתידים לקבל את התורה על הר סיני, ולכן ההמתנה לאירוע מרעיש זה היתה ציפייה מלאה שמחה ואושר.
בני האדם, מטבעם מצפים לאירועים גדולים מתוך מחשבות שמחות ותחושה טובה. בנוסף, ספירת ימי העומר היא מצוות עשה, וכולנו יודעים שיש לנו חובה לקיים מצוות עשה בשמחה ובהתלהבות. לכן, בעולם מושלם של תוכניות, התקופה הזאת שבין פסח לשבועות הייתה צריכה להיות ימים של שמחה גדולה ושביעות רצון.
אולם, כידוע לכולנו, במציאות האווירה של הימים האלה היא ההיפך הגמור משמחה ושביעות רצון. כיום זאת תקופה שבה לא עורכים חתונות, לא מסתפרים או מתגלחים, והמוזיקה והבידור מוגבלים מאוד. האווירה הכללית בחברה שלנו היא אווירה של כובד ראש ואפילו עצבות. להוציא את הימים שלפני תשעה באב, ימי ספירת העומר הם התקופה העצובה ביותר בלוח השנה היהודי.
למצב הפרדוקסאלי הזה אחראית ההיסטוריה שהתערבה ושינתה את האופן שבו אנחנו תופסים את השבועות האלה. בעולם מושלם העם היהודי לא היה יוצא לגלות על כל האסונות הטראומטיים והאירועים והרצחניים שהתרחשו בה. אך בעולם האמיתי יצאנו לגלות ואירועים איומים התרחשו. כל תלמידיו של רבי עקיבא, 24 אלף איש, מתו בפרק זמן זה. מרד בר כוכבא ברומא העריצה נכשל בתקופה זו ובעקבותיו נהרג מספר עצום של יהודים. גם את הקהילות היהודיות העתיקות בשלושת הערים שפירא ורמיזה ומגנצא, אשר על נהר הריין, השמידו הנוצרים במסע הצלב הראשון בשנת ד'תתנ"ו (1096), בתקופה הזאת שבין פסח לשבועות. גם חלק גדול ממעשי הזוועה נגד קהילות יהודיות במלחמת הקוזקים-אוקראינים נגד הרשויות - פרעות ת"ח-ת"ט - התרחשו בעיקר באביב, בתקופה שבין פסח לשבועות. מלחמת העצמאות של ישראל, שעלתה לנו בלמעלה מששת אלפים הרוגים, החלה גם היא, והתנהלה ברובה, בימים שבין פסח ושבועות. בקיצור, תקופה זו בלוח השנה היהודי תמיד הייתה רחוקה מלהיות פרק זמן משמח ומשביע רצון.
כדי לציין את האירועים האלה בהיסטוריה היהודית, השתנה האופי של הימים האלה שבין פסח ושבועות והם הפכו לימי זיכרון עצובים.
מעניין לראות איך הערכים היהודיים וההלכה עצמה מתאימים את עצמם למציאות ההיסטורית ולאירועים. התורה היא ספר חיי האדם וסיפורו. משום כך כל מה שקורה בסיפור האנושי רלוונטי להבנה ולהערכה של התורה עצמה. כפי שהחיים מתערבים בתוכניות שלנו, כך גם ההיסטוריה של האירועים האנושיים מתערבת בחיים היהודיים הדתיים. בכך שאנחנו מתירים לציין אירועים בהיסטוריה היהודית בתוך המסגרת ההלכתית, ואפילו מניחים לאירועים אלה לשנות את האווירה ואת האופי המקורי של המצווה עצמה, היהדות מאפשרת לתורה להיות ספר האדם באמת ובתמים.
הבורות התהומית בתחום ההיסטוריה היהודית ואירועיה הוא אחת הרעות החולות שפוגעות בכל חברה יהודית בימינו. זה אחד הכישלונות שמונעים מאתנו להציג בפני העולם כולו את המאבק הצודק שלנו בצורה משכנעת. אם לא נבין איך ההיסטוריה שלנו התערבה ועיצבה את עולמנו היום, נעמוד חסרי אונים בפני השקרים והשנאה של אויבינו. בלי להכיר את הסיפור המלא של עברנו, לא נוכל לשים את אירועי המאה שחלפה, השואה והקמת מדינת ישראל, בפרספקטיבה היסטורית אמיתית. ההיסטוריה תמיד מתערבת ומשפיעה על חיינו, על מעשינו ועל מחשבותינו. בלי הבנה של עובדת היסוד הזאת של החיים האנושיים, אין ספק שנתקשה לחשוב ולפעול בתבונה במצבנו הנוכחי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
