ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
א] החג הראשון מתאפיין בסיפור יציאת מצרים ובליל הסדר שמהלכו הייחודי מתווה לנו את הדרך שעשה עם ישראל בכל הדורות. הסדר הוא סמל לעקשנות של האמונה של העם היהודי, אמונה באלוקינו ובעתידנו, בהיסטוריה שלנו ובאבותינו. הסדר מחזק בתוכנו את אמונת היסוד היהודית שאבות אבותינו לא היו שקרנים ושמסורת הדורות ממצרים ועד ימינו היא אמיתית ושרירה ורלוונטית לכל מקום ולכל זמן. נצחיות המילים שאנחנו אומרים והטקסים שאנחנו עורכים בליל הסדר מחזקת עוד יותר את האמונה הפנימית שלנו ומעניקים לנו תקווה לעתיד למרות כל הסכנות והבעיות שניצבות בפנינו היום. יש לנו אמונה פנימית עזה שהדור הצעיר שיושב היום בשולחן הסדר שלנו יערוך בתורו את שולחן הסדר שלו ובכך יבטיח את הקיום ואת הרציפות של העם היהודי. בעצם הבאת ילדים יהודים לעולם יש הכרזה על האמונה בעתידנו ועל הביטחון בנצחיותו של העם היהודי. הזיכרון החי של אירוע שהתרחש לעמנו לפני 3,323 שנה מחזק את הביטחון ומעמיק את הנחישות שלנו להמשיך ולהצליח ויהיו המכשולים שקמים בפנינו בלי הרף, יהיו אשר יהיו. זאת, יותר מכל דבר אחר, היא המתנה ששולחן הסדר וחג הפסח מעניקים לנו.
ב] ימי חול המועד של פסח מסמלים את היכולת של היהודים ושל התורה להתייחס למעשי החולין של החיים ושל העולם בכבוד מיוחד ולמלא אותם קדושה. אני זוכר שאחת מבנותיי עבדה פעם כחשבת בחברת ביטוח אמריקנית גדולה. החברה הרשתה לה, ברוב חסדה, להיעדר מהעבודה בחגים היהודיים. אך היא מעולם לא הצליחה להסביר להם לשביעות רצונם למה בחול המועד היא יכולה לבוא למשרד ולעשות מה שצריך להתבצע באותו היום. העולם מבין שיכולים להיות ימים קדושים וימים שאינם קדושים. אולם הוא מתקשה להבין איך יום יכול להיות קדוש ובו בזמן לא לגמרי קדוש. מחג הפסח אנו למדים שאנחנו צריכים לקדש את החול, את הפעילויות השגרתיות של חיי היומיום. הנסיעות והטיולים, הארוחות והביקורים בימי חול המועד שונים בטיבם ובאווירתם מאלה שמהם אנחנו נהנים בימים אחרים בשנה. העובדה שאנחנו עדיין אוכלים מצות במקרים האלה רק מדגישה את הייחוד של ימי חול המועד. היא מזכירה לנו את הסיבה ליציאת מצרים ואת תכלית החירות שלנו - להיות עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ג] היום האחרון של פסח מציין את הגאולה הניסית מצבאו של פרעה בים סוף. הפעמים שבהם עם ישראל היה על סף הכחדה, לכאורה, לאורך ההיסטוריה הארוכה שלנו, הם רבים מספור. סבלנו השמדה חלקית ואבדות כבדות, אך מעולם לא תבוסה או חורבן מלא. מפרעה, עמלק, הפלשתים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, הנוצרים, המוסלמים, הגרמנים, הסובייטים, הערבים ועד כמה ארגונים לא ממשלתיים בימינו, היו רבים שניסו להשמיד את העם היהודי. העולם נוטר לנו טינה על השונות שלנו, וכאשר אנחנו מתבוללים, שונאים אותנו אף יותר. עם זאת, בכל פעם שנראה שמסך ההיסטוריה עומד לרדת עלינו לתמיד, קורה משהו בלתי צפוי, והעם היהודי מתאושש, ניצל ומתחדש.
הדרמה של ההצלה של בני ישראל בים סוף חוזרת על עצמה בצורות שונות לאורך ההיסטוריה של האנושות פעם אחר פעם. רבים אמנם מעלים תהיות בעניין תופעה חריגה ומוזרה זו, אך טרם נמצאה לה תשובה הגיונית ורציונאלית באמת.
הקב"ה קרע לנו ימים רבים בשלושת אלפי שנות קיומנו. חג הפסח מזכיר לנו את האקסיומה ההיסטורית הבלתי מוסברת הזאת. איכשהו די בעצם ידיעת העובדה הזאת כדי שנהיה מסוגלים להמשיך לבנות ולהצליח, ולא משנה מה אויבינו אומרים או עושים. חג הפסח מזכיר לנו את אמיתות הפסוק "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
