ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מרבים לדבר, ובצדק, על האתגרים שהמדינה שלנו ניצבת בפניהם. האיום מבחוץ על עצם קיומה לא פחת בשישים שנות קיומה, ויש הרבה סכסוכים פנימיים, עסקנות מבישה וקטנוניות במטרות ובמעשים שממלאים את התקשורת ואת תשומת הלב שלנו. אך יש היום יותר משישה מיליון יהודים שחיים במולדת, ובשבילי זה דבר מרענן להפליא לשמוע את המספר שישה מיליון יהודים בהקשר הרבה יותר שמח מהקשריו הרגילים לשואה. ההישגים של המדינה במעט יותר משישה עשורים של קיום באמת ובתמים מדהימים.
חלק ניכר מהשנאה והטינה נטולות ההיגיון שמכוונות כלפי ישראל נובעות מצרוּת עין ומקטנוניות. אין ספק שאדם חש פליאה כשהוא עוצר לרגע כדי להרהר במה שאומות אחרות השיגו בפרק זמן דומה. נביאי ישראל חזו שפלאים כאלה יתרחשו במסווה של מעשי אדם והישגים טבעיים. לשמוע על אירועים מופלאים זה דבר אחר, אבל לחוות אותם על בשרך ולחזות בהם במו עיניך זה כבר סיפור אחר לגמרי.
תמיד אפשר לדון בשאלה איך צריך לציין יום הולדת כזה. אנשים רבים מציינים את ימי ההולדת שלהם בעוגות, במסיבות ובשמחה, אחדים מעדיפים להתעלם מחלוף הזמן בחייהם, ואחרים ממתינים שיגיע איזה מספר קסום של שנים כדי לציין את יום הולדתם. מדינת ישראל מציינת את יום הולדתה בטקסים מוגדרים, אך כמו בכל חגיגה שצורתה נקבעה באופן רשמי, חסרות בה לפעמים הספונטניות וההתלהבות שמאפיינות שמחה כזאת. ייתכן שעצם ההכרה באירוע היסטורי זה והפנמת קיומו של מאורע מכריע זה בסיפור החיים של העם היהודי הם כשלעצמם דרך מספיקה לציין את הקמת המדינה. אם היהודי כפרט איננו חש בתודעתו את ייחודו של המאורע, אזי שום טקס רשמי לא ימלא את החלל הזה. במילים פשוטות, כפי שאמר הלל, "אם אין אני לי, מי לי?" אם אנשים לא חשים את הקיום וההצלחה של מדינת ישראל ברמה הרגשית והרוחנית אלא רק ברמה אובייקטיבית וחיצונית, אזי, לדעתי, כל העניין מחטיא את המטרה.
קוצר הראייה הזה, יותר מכל דבר אחר, הוא מה שמזין את הגישה ואת ההתנהגות של השמאל היהודי האנטי-ישראלי, ושום טקסים ציבוריים או אירועים רשמיים לא יוכלו לשנות אמונה כוזבת כזאת.
הנביא יחזקאל הזהיר את העם היהודי לפני 2,500 שנה שלא לחשוב שהם דומים לאומות אחרות. יום העצמאות של מדינת ישראל איננו דומה ליום הבסטיליה, ליום קנדה או לארבעה ביולי בארה"ב. ברגע שיום העצמאות שלנו עובר למעמד של ימי עצמאות של עמים אחרים, הוא מאבד את כל המשמעות הרוחנית והרגשית שלו. בתפיסה כזאת, גם עצם קיומה של מדינת ישראל הופך ל"שגיאה", טעות בדרך, החלטה לא נבונה.
לאנשים יש זיכרון קצר, ו-63 שנים הם זמן ארוך לרוב בני האדם. חוסר היכולת ללמד את לקחי העבר שהביאו להקמת מדינת ישראל והצילו את העולם היהודי משפל חסר תקדים אחרי השואה הוא אחד הכישלונות הגדולים של החברה בישראל ושל מערכות החינוך שלה. שוב, שום טקס ממלכתי, ויהיה מרשים ופזרני במראהו ובעלותו ככל שיהיה, לא יעזור לתקן את המצב המצער הזה. יש צורך בחינוך שיכול להגיע ללבו של היהודי ולא רק למוחו ולעיניו. במשך אלפי שנים היה חינוך כזה, חינוך שעבר מדור לדור. יש צורך להחיות אותו בחברה שלנו היום.
ביום העצמאות של מדינת ישראל מחלקים את פרס ישראל לאנשים שהגיעו להישגים בתחומי האמנות, המדע, רווחת הציבור ומנהיגות בקהילה. אני סבור שפרס ישראל האמיתי צריך להינתן לאדם שחש את מדינת ישראל בלבו וברוחו בכל ימות השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
