ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מש' פוגל הי"ד
הגדולה של סיפור פורים איננה טמונה בכך שהמן ומרעיו נתלו ונהרגו, גם אם זה חשוב כשלעצמו, אלא בכך שהעם היהודי ניצל מהשמדה. הישועה וההצלה של עם ישראל הם המוקד של סיפור פורים. העונש של אויבינו הוא ודאי, גם אם לא תמיד הוא נראה לעין, או מיידי. אך בהסתכלות היסטורית, כל אלה שרדפו אותנו בלי רחמים וניסו להשמיד אותנו נעלמו מעל במת העולם והציוויליזציה. העם היהודי, חבול אך לא נכנע, הוסיף להתקיים ולהיות המנוע לחינוך ולחדשנות ומצפון לאנושות. במובן זה פורים איננו אירוע היסטורי בלבד, סיפור שהתרחש בעבר הרחוק בפרס הרחוקה, אלא גם הסיפור שלנו היום, סיפור שנשאר רלוונטי לחיינו.
המציאות היא שתמיד היה ותמיד יהיה המן - שונא יהודים. גם היום הוא עדיין קיים, ואפילו בשם הפרסי ובשפה הפרסית, ומאיים להשמיד אותנו. חג פורים מלמד אותנו שבסופו של דבר הוא ינחל מפלה, על אף שאין שום ערובה בדבר המחיר שנצטרך לשלם, חס וחלילה, כדי להשיג את המטרה הזאת.
יש שני גיבורים בסיפור פורים. האחת היא, כמובן, המלכה אסתר שהפכה למושיעה של עמה. אסתר היא דוגמה ליהודייה שחשה אחריות לעם היהודי ולעתידו, גם כשזה עולה לה במחיר פגיעה ברווח אישי, או אפילו במעמדה החזק, בכוח השפעתה ואפילו בחייה. היא עושה מעשה של אומץ נואש כאשר היא קמה נגד המן, שזוכה, לכאורה, לאוזן קשבת מצד המלך ולאמונו וגם מייצג את דעת הרוב בממלכה שבה היא שולטת. אין ספק שאי אפשר לראות בהתנהגותה חשיבה על תקינות פוליטית.
יש היום יהודים רבים בעלי השפעה וממון ובעלי מעמד וכוח שלא קמים להגן על אחיהם היהודים ועל המדינה היהודית היחידה בעולם. למען האמת, רבים מהם, תחת מסווה כזה או אחר של כותרות שנשמעות צדקניות, בעצם פועלים נגדנו. הם במובן שונה ממלאים את דרישת חז"ל בפורים להשתכר עד שלא ידעו להבדיל בין המן לבין מרדכי. אסתר היא זאת שמתמודדת עם הקושי ורואה דברים נכוחה, ולא כפי שאחרים, ברוב תמימותם, מבקשים לראותם. מכאן נולד תפקידה ההרואי בסיפור היהודי וזאת הסיבה שהרבה נשים יהודיות נפלאות נקראו על שמה בכל הדורות.
הגיבור האחר הוא מרדכי. מרדכי בעיני הפרסים הוא יהודי מרגיז, יהודי עקשן, תובעני, דוקרני ועם פרנויה יהודית גדולה. הוא מתואר במגילת אסתר בצורה תמציתית ביותר "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". המדרש מלמד אותנו שהיו רבים שלא הסכימו עם התנהגותו של מרדכי. הם חשבו שהעקשנות שלו היא התגרות בגורל ושהוא אחראי, בעקיפין לפחות, לכוונותיו הרצחניות של המן. יש אנשים רבים שסבורים שהאדם שסובל התעללות בו מביא על עצמו את ההתעללות, שהקורבן אחראי, במידה מסוימת או אפילו מלאה, למצבו הבעייתי. האו"ם, האיחוד האירופי, ארגונים לא ממשלתיים רבים, המחרימים והפעילים למיניהם היו בוודאי מוקיעים את מרדכי על התנהגותו. אבל בלי מרדכי, אין אסתר ואין סוף טוב לסיפור פורים.
אנחנו צריכים יהודים עקשנים, גם אם אנחנו חולקים עליהם מבחינה אידיאולוגית, פוליטית וחברתית. אנחנו רואים שאפילו בסוף סיפור פורים, גם כשמרדכי מתגלה כגיבור, לא כל היהודים מרוצים ממנו. הם סבורים שהוא לוקה בחסר מבחינה רוחנית, חינוכית, לימודית. זה גורלם של יהודים גדולים, אין מצב בו כולם תומכים בהם במאה אחוזים. אך ההיסטוריה והעם היהודי הנציחו את העקשנות של מרדכי, שנשאר, יחד עם אסתר, הגיבור של סיפור פורים. אני מתפלל שגם סיפור פורים שלנו יגיע לסיום ברור ולניצחון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.














