ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
למרות כל ההתפתחויות החיוביות עדיין קיים נתק חריף בין מוסדות השלטון: הכנסת, משרדי הממשלה ובתי המשפט לבין עולם התורה וחכמיה. בתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות -בכל תחומי החיים - כמעט קול התורה אינו נשמע ואינו נחשב. וזאת אף על פי שתהליכים אלו מתחשבים במידה רבה בעמדותיהם של אנשי מקצוע ואנשי רוח העוסקים באותם תחומים: מדיניות חוץ, ביטחון, חברה ורווחה ועוד.
בישראל קיימים כיום עשרות רבות של מכונים המפיקים ללא הרף ניירות עמדה והצעות לחקיקה בכל התחומים הנ"ל. רובם המוחלט מבוסס על אג'נדה חילונית ליברלית ופוסט-מודרנית שאחת ממטרותיה העיקריות היא מחיקה וטשטוש של הצביון היהודי והייחודי של מדינת ישראל.
שני התהליכים המנוגדים המתוארים כאן מביאים ליצירת פער בלתי נתפס ש בעוד שהציבור הדתי והתורני משקיע כוחות עצומים בעשייה וביצירה, מידת השפעתו על דפוסי השלטון ותהליכי קבלת ההחלטות היא זעומה, ואינה עומדת בשום יחס למידת העוצמה והפעילות של ציבור זה בכל שטחי העשייה. ולעומת זאת, קומץ קטן של חוקרים ואקדמאים הנשען על תקציבי ענק ועל שיטות עבודה יעילות ומתוחכמות, משפיע באופן מכריע על כל זרועות השלטון, החל בתורת הלחימה של צה"ל, מדיניות החוץ, השירותים החברתיים, מדיניות תכנון הקרקעות ועוד.
את פירות הבאושים של תהליכים אלו פגשנו בגירוש מגוש קטיף, בכישלון הצבאי במלחמת לבנון השנייה, בפסיקות בג"ץ השנויות במחלוקת, במדיניות אכיפה דרקונית כלפי מתיישבי יש"ע, בפעילות העמותות המופעלות ע"י הקרן החדשה ועוד רבים. ראוי להדגיש שמרכיב מרכזי בהצלחה העצומה של גופים אלו, היא העובדה שלפעילותם של אותם מכונים ועמותות אין כמעט אלטרנטיבה אחרת וכך עמדותיהם והצעותיהם נתפסות כעמדה מקצועית גרידא. כך היא מאומצת בידי פקידי שלטון שעמדותיהם האישיות והציבוריות שונות בתכלית אך הם אינם מודעים ו/או אינם מסוגלים להתנגד, ונאלצים לאמץ את הגישה שמכתיבים אותם מכוני מחקר למיניהם.
עם זאת בתוך התמונה העגומה המצטיירת כאן ישנו אתגר וישנה תקווה. התקווה היא בכך שברגע שתימצא אלטרנטיבה ראויה - התמודדות עם סוגיות ציבוריות ושלטוניות מתוך גישה לאומית בריאה המבוססת על אוצרות התורה שבכתב ובע"פ על פי חכמי ישראל, ועל הידע המקצועי הרלבנטי - ניתן יהיה לתבוע את קבלתה ויישומה על ידי זרועות השלטון, והאתגר הוא בעצם היצירה של אלטרנטיבה שכזו. כידוע בשנות הגלות הארוכות חכמי התורה לא נדרשו וממילא לא עסקו די הצורך בברור סוגיות ציבוריות וממלכתיות לאורה של תורה, מה גם שסוגיות אלו משתנות ומתפתחות כל הזמן, וגם הסוגיות שנדרשו אליהם גדולי ישראל לפני כמה עשרות שנים בשנותיה הראשונות של המדינה שונות בהרבה (גם אם לא באופן מוחלט) מהסוגיות הנמצאות כיום על סדר היום. על-כן ישנו צורך אדיר, רוחני ומעשי, בשינוס מותניים של לומדי התורה להקשיב לשאלות ולבעיות העולות על סדר היום הציבורי, ולדלות ממקורות התורה הצעות ופתרונות לשאלות אלה. כל זאת ועוד, כיון שרוב המחזיקים ברסן השלטון כיום הינם בבחינת "שאינו יודע לשאול" אין טעם לחכות לכך שיביאו את השאלות לפתחם של חכמי ישראל אלא יש לנקוט בעצת בעל ההגדה "את פתח לו" ליזום דיון ולהעלות הצעות ודרכים לפתרון ולתבוע את ביצועם.
אכן מדובר במשימה כבדה הדורשת מאמץ רוחני ומעשי אדיר. ואולם ככל משימה גדולה יש צורך לפרקה לצעדים קטנים אך עקביים. דוגמה לצעד קטן שכזה, הוא "כנס רמלה - בין ישראל לעמים". ששם לעצמו למטרה לברר סוגיות שונות הקשורות ליחסי ישראל עם העמים שסביבו, ובכלל זה את סגולתו וייחודו של ישראל מן העמים האחרים, כמו גם את הדברים המשותפים. כל זאת בשיתוף ובשילוב של תמידי חכמים גדולי תורה ועמם גם מן הצעירים המקדישים את זמנם לעיסוק בסוגיות אלה יחד עם אנשי מקצוע ואנשי ציבור העוסקים גם הם באותם סוגיות. תקוותינו שהבירורים בכנס ישמיעו קול חדש ומרענן במסגרת הדיון הציבורי שיוביל לעיצוב מדיניות ברוח התורה ואמונת ישראל, שיש בכוחה להתמודד בהצלחה עם האתגרים והבעיות המונחות כיום לפתחנו. ובכך יתרום תרומה משמעותית לעיצוב חיינו הציבוריים מתוך ועל פי תורת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
