ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
חלק מייחודנו הלאומי
הרב רחמים שר-שלום, מחבר הספר 'שערים ללוח העברי'
לא מקרה הוא, שמצוות "קידוש החודש" (אותה קורא המפטיר בשבת זו "שבת החודש", בספר התורה השני) היא המצווה הראשונה בה נצטווה עם ישראל ערב יציאתם ממצרים. במצווה זו רצה בורא עולם לנתק אותנו מתרבות מצרים האלילית וגם לייחד אותנו ולהבדילנו מן העמים.
לפי מדרש המובא בפרקי דר' אליעזר ובעוד מקומות, תורת העיבור שלנו היא מאדם הראשון במסורת שעברה לאבותינו הראשונים מדור לדור. לפי אותה מסורת "יעקב מסר ליוסף ונכנס בסוד העיבור" אבל אחרי מותו של יוסף "נתמעטו העיבורים", כלומר, במצרים הושפע העם מלוח השנה והתרבות המצרית ונשתכחה מסורת העיבור מעם ישראל. לכן ערב היציאה ממצרים מצווה אותנו נותן התורה את מצוות קידוש החודש כדי להשיב אותנו למסורת העיבור של אבותינו ולהרחיק אותנו מהתרבות המצרית, לקיים את צו התורה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו".
חיי יום-יום של העם, המסורת והמנהגים שלו מוצאים את ביטויים בלוח השנה. דרך לוח השנה ניתן להשפיע על תרבותו של העם ועל אורחות חייו. לדאבוננו הרב אנו עדים היום להשפעה השלילית שיש ללוח השנה הנוצרי המושך רבים מבני עמנו ל'חינגאות' שלהם, וכדי בזיון וקצף.
בימינו מפותחים מאוד קשרי התרבות והכלכלה בין העמים וקשה מאוד לעמוד בפני השפעותיהן הזרות. הלוח הנוצרי משמש בימינו כלוח בינלאומי וגם במדינת היהודים הוא השתלט כמעט על כל שטחי חיינו ולדאבוננו הלוח היהודי נדחק לפינה והוא תובע מאתנו את עלבונו.
אנו חייבים לשוב ללוח שלנו ולהשיב לו את כבודו. נלמד להכיר את מבנהו הנפלא ואת מעלותיו המיוחדות ונשכיל להשתמש בו בחיי יום יום הן לחיזוק התודעה היהודית בעם והן לשמירה על ייחודנו הלאומי.
לתגובות : [email protected]
מותר במקרה הצורך
הרב שי ואלטר, מנהל המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין בישיבת כרם ביבנה
השימוש בלוח העברי נגזר מהמצווה המיוחדת "החודש הזה לכם ראש חודשים", שעליה אנו קוראים בפרשת החודש. בציווי זה יש מצווה מיוחדת לעם-ישראל למנות במניין משלהם המבוסס על קידוש החודש, בניגוד לבני עשיו המונים לחמה, כפי שמציינים חז"ל.
למרות זאת, אפשר לראות שכבר בזמן חז"ל היה שימוש בלוח שנה שמשי לשם ידיעת התקופה המשפיעה על כמה תחומים הלכתיים כברכת החמה, שאלת הגשמים, עיבור השנה ודינים נוספים. כך שאפשר לומר שהלוח היהודי במהותו מונה לירח אך יש גם התחשבות בשמש, וזה נותן את האופי של לוח שנה ירחי-שמשי. אמנם אנו מקדשים את החודש לפי הירח אבל יש הקפדה שחודשי הירח לא יתחילו יותר ויותר מוקדם כמו המוסלמים, ובכך מסייעת הספירה לפי השמש.
פרט למניין לפי השמש, הלוח הנוצרי שנקרא כיום הלוח האזרחי, מונה ללידתו של 'אותו האיש', ולכן היו מחכמי ישראל שהתנגדו לספירה הנוצרית כי בכך שאנו מונים לו, אנו מזכירים את שמו. יש להעיר כי חוקרים משוכנעים היום כי 'אותו האיש' נולד ארבע שנים לפני תחילת המניין שהנוצרים מונים כיום ללידתו.
אך רוב הפוסקים התירו את השימוש במניין הנוצרי. וכך גם רואים ממנהגם של גדולי ישראל במקרים של מכתבים לשלטונות, כמכתבו של החפץ-חיים המובא באגרות החפץ-חיים שכתב לשר החינוך במדינתו, ובו השתמש בתאריך לועזי. כך גם לא נמנעו חכמים מלהשתמש בתאריך לועזי לצרכי מסחר, וגם חכמים שעסקו בכרונולוגיה כר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין ור' דוד גנז בעל צמח דוד השתמשו בספירת הנוצרים.
אך ישנם חילוקים בדרך הפסיקה. הרב עובדיה יוסף בתשובה שהתירה את השימוש בתאריך הלועזי (יביע אומר ג, ט), העדיף את השימוש בשמות של החודשים הלועזיים על פני המספור (הנוגד את מניין חודשי התורה מניסן), ובציץ אליעזר פסק להיפך (ח, ח), והתיר את השימוש בשנה אך העדיף את השימוש בחודש במספר, אך ה'ציץ אליעזר' מתנגד לאמירת הביטוי 'לספירתם' שנותן חשיבות למניינם. ובכל אופן ברור שנמנעו מלהשתמש בתאריך לועזי במקומות שיש להם משמעות יהודית מובהקת כגון כתיבה במצבות.
לכן לסיכום, א. בעניינים יהודיים שורשיים כמצבות, שטרות וכו', מגונה להשתמש בתאריך לועזי. ב. אדם צריך להרגיל את עצמו לשימוש בתאריך עברי על-ידי ידיעת התאריך וחתימה בתאריך עברי על-גבי המחאות וחוזים עד כמה שאפשר. ג. כאשר יש הכרח להשתמש בתאריך לועזי ראוי לכתוב לידו או מעליו גם את התאריך העברי כדי לתת ביטוי לעובדה שזה התאריך המרכזי של עם-ישראל ועל-פיו אנו מונים, וכך גם נראה שמחשיב ומראה שמעדיף אותו על פני התאריך הנוצרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
