ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נתתי שיק בחתונה עבור קרובי משפחה, ועקב קשיים שעברו עלי השיק חזר. האם אני מחויב לתת שיק חדש? אם כן - מאיזה דין?
תשובה:
על פי החוק המקובל במדינה - אדם שנתן שיק חוזר, מחוייב לתת שיק אחר תחתיו, ולא חשובה סיבת הנתינה (אלא אם-כן התרחש 'כשלון תמורה מלא').
אף מבלעדי החוק, ראוי לאדם נכבד שמתנתו חזרה – שיתן אחרת במקומה.
יש להוסיף שמאחר והבנק גובה על שיק חוזר עמלת הפקדה מן האדם שקיבלו, הרי שבחזרתו נגרם נזק ממוני למקבל, ועל הנותן להחזירו לו מלבד סכום השיק עצמו.
תוספת עיון:
נחלקו הפוסקים כיצד להתייחס לשיק המקובל בימינו, ובדבריהם שלושה דרכים מרכזיות:
א. כ התחייבות בשטר (שו"ת "מנחת יצחק" חלק ה' סימנים קי"ט-ק"כ, וכן חלק ז' סימן קל"א, "תשובות והנהגות" חלק ג' סימן תס"ב).
ב. כ נתינת מעות (שו"ת אגרות משה חו"מ חלק ב' סימן ט"ו, "קובץ תשובות" להגרי"ש אלישיב חלק א' סימן ר', וכן "דיני ממונות" להרה"ג עזרא בצרי חלק ג').
ג. כהוראת שליחות לבנק שיתן כסף לשליח (שו"ת "שבט הלוי" חלק ז' סימן רכ"ב, הגרז"נ גולדברג - "תחומין" י"ב, הגרא"י הלוי כלאב 1 ).
אחת הנפקא-מינות בשאלה זו היא המקרה הנידון: אם נדון את השיק כ"התחייבות ממונית" - הרי שעל הנותן לשלם בשנית את הסכום המושב. אולם אם נדונו כ"הוראת שליחות לבנק" - באופן ששב הממון למשלחו, אינו מחוייב מן הדין לשוב ולשולחו.
כמו כן יש לדון לגבי מנהג נתינת השיקים בשמחות, מאחר ובחברות מסויימות נהוג ומקובל שמי שנוטל חלק בסעודה משתתף בה על דעת כן שעליו לשלם לבעל השמחה סכום שמשתווה לפחות להוצאות המנה שאכל. באותם מקומות השיק נידון כתשלום ולא רק כמתנה, ובאופן שחזר יחוייב הנותנו לשוב ולשלם כפי שנהנה.
העולה עד כאן שמן-הראוי לתת שיק נוסף על השיק שחזר, בתוספת סכום העמלה שנגבתה מן המקבל - אותה ודאי חייב לשלם משום 'דינא דגרמי'.
מקורות נוספים:
ספר "הצ'ק בהלכה" (ענף א'), "פתחי חושן" (הלכות "הלואה" פרק י' הערה כ"א, הלכות "עדות", הלכות "שטרות", הלכות "טוען ונטען" פרק ט' סעיף י"ד, ושם הערה כ"ט), הרה"ג צבי יהודה בן יעקב, "תחומין" כרך י"ג, מאמרו של הרב מיכאל ויגודה - "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה".
^ 1.רשימת הפוסקים נלקחה ממאמרו של הרב מיכאל ויגודה "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה" – נדפס ב"תחומין" כרך י"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
