ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א – סקירה כללית
א. סתירה בדעת ר"ש
ברייתא א – במנחות שלא לשמה לא משפיע (כי ניכר לעין שהמחשבה לא נכונה)
ברייתא ב – שלא לשמה משפיע .(היקש לחטאת ואשם).
ב. השיטות השונות בקצרה
רבה – אם ניכר שהמחשבה לא נכונה – המחשבה לא משפיעה.
רבא – וזאת תורת המנחה – שכל המנחות יחד ואין בעיית לשמה ביניהם.
רב אשי – אין דין מיוחד במנחות, אך אם אמר "לשם מרחשת" לא אמר כלום, כי מרחשת זה כלי.
| רבה | רבא | רב אשי |
הסברא של "ניכר שזה מחשבה שלא לשמה" זה סיבה ל | להתעלם מהמחשבה | להתייחס למחשבה | |
לימוד "וזאת תורת המנחה" | אין | יש | אין |
כדי שהמחשבה תקלקל צריך לומר מנחה | לא צריך | צריך | |
חלק ב – היאור מפורט
א. ביאור שיטת רבא
הרי גם בחטאת כתוב "וזאת תורת החטאת"? נכון! גם שם לר"ש לא יפסול.
ב. ביאור שיטת רב אשי
1. האם נאמר כך גם בחריבה לשם בלולה? כן (צריך לומר " מנחה בלולה").
2. בזבחים לעומת זאת, כשאומר "שלמים" הכוונה ל" קרבן שלמים" (כי גם בתורה כתוב "שלמים").
ג. ביאור שיטת רבה
A. אביי – אים אפשר לחלק בין שינוי קודש לשינוי בעלים, הרי למד מהיקש ש"שלא לשמה" משפיע? תשובה – ר"ש דורש טעמא דקרא , וההיקש רק כשלא ניכר שאינו לשמה.
B. מקרים בקרבנות העוף וזבחים שגם בהם ניכר שאינו לשמה.
[סוגי התשובות שנראה: 1. אינו ניכר שאינו לשמה. 2. עבריין. 3. כניעה – אכן ר"ש מודה גם בזה].
a. בקרבנות העוף – עשה עולת עוף למעלה (מליקה/הזאה) ואומר שזה לשם חטאת העוף. תשובה – אינו ניכר, כי גם חטאת העוף אפשר למעלה (1).
להפך – חטאת העוף למטה לשם עולת העוף? תשובה – אכן ר"ש מודה גם בזה (3).
b. בזבחים –
1. שוחט ק"ק בצפון ואומר שזה קק"ל – תשובה - לא ניכר, כי גם קק"ל אפשר בצפון.
ולהפך – שוחט קק"ל בדרום ואומר שזה ק"ק – כאן ודאי ניכר!
תשובה – לא ניכר, כי הרואה אותו יאמר שזה באמת ק"ק והוא עבריין שעושה בדרום.
[ובמנחות לא אומרים כך (שעושה מחבת ואומר מרחשת – שאולי זה באמת מרחשת – כיון שבפועל זה במחבת – אז זה באמת מחבת (גם אם בהתחלה נדר מרחשת, ולר"ש – אפילו שנדר על קמח מסוים (בניגוד לרבנן שאז זה נשאר מרחשת גם במחבת – ונפסל).
2. זכר-נקבה, שנה-שנתיים, שעיר/פר – כבש.
תשובות – 1. חטאת באה גם מזכר. 2. אנשים לא שמים לב להבדלים אלו.
אבל הרי פר - כבש ודאי שמים לב! לכן כאן הגמרא נכנעת – שגם כאן ר"A סובר שהמחשבה לא משפיעה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
