ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינת בת תמר
השו"ע 1 כותב: "אסור לשבת בתוך ד’ אמות של מתפלל, בין מלפניו בין מן הצדדים". והוסיף הרמ"א 2 שגם מאחוריו אסור לשבת בתוך ד’ אמותיו. ואם היושב עוסק בתפילה, אפילו בפרקים המקדימים את התפילה, כגון: אמירת קרבנות וזמירות, מותר לשבת, ויש מי שמתיר גם בעוסק בתורה. ועוד יש מי שאומר, שהיתר זה לשבת ליד מתפלל אם הוא מתפלל או לומד, הוא דוקא מצדדיו, אבל מלפניו אסור לשבת כמלוא עיניו, כלומר בתחום ראייתו.
מהו הטעם לאיסור זה של ישיבה במחיצת המתפלל, ומדוע החילוק (לדעת המחלקים) בין תפילה ללימוד תורה, ובין ישיבה בצדדים לבין הישיבה מלפנים?
טעמי האיסור וההבדל בהלכה
שלושה טעמים מצאנו לאיסור זה: טעם אחד הובא ב"ביאור הלכה" 3 בשם "מאמר מרדכי", מפני שהיושב מבטל את כוונת המתפלל. וכתב, שעל פי זה אם המתפלל עטוף בטלית המכסה את פניו מותר לשבת לידו, כיון שאין תפילתו מופרעת. אמנם, קשה לשיטה זו מדוע אסר הרמ"א לשבת מאחוריו, הרי שם איננו רואה?
טעם אחר נזכר במשנה ברורה 4 , והוא איננו בגלל המתפלל אלא בגלל היושב. על פי טעם זה אדם היושב לפני מתפלל המקבל עליו עול מלכות שמים, והוא נשאר אדיש בלי להתפלל, הרי הוא כמזלזל בעבודת ה'. על כן, אם הוא מתפלל מותר לו לשבת, שהרי גם הוא עוסק בקבלת עול מלכות שמים.
אולם מדוע, לשיטה זו, ישנם המחמירים בלומד תורה שלא ישב? יתכן ויש לחלק בין לומד תורה למתפלל. המתפלל הרי הוא כולו מוסר את חייו ואמונתו לבוראו, שהוא בלבד יכול למלא את משאלותיו, ובזה הוא מתבטל לפניו, מה שאין כן לומד תורה. הוא איננו מבטל את עצמו, אדרבא, הוא מפעיל את כל כשרונותיו ואישיותו כדי להבין בתורה כפי יכולתו, ולא לפי מדרגת התורה מצד נותנה, שזה אין ביכולת הלומד להגיע. יתכן והדעה המקילה בלימוד התורה סוברת, שאמנם לומד התורה משתמש בכוחו, אבל שימוש זה הוא כדי לקבל את רצון הבורא המתגלה דרך התורה, ואם כן הוא מקבל בזה את מלכות ה' ורצונו.
בין שני טעמים אלו, האם האיסור הוא בגלל המתפלל שלא להפריעו או בגלל היושב שלא יחטא בסלקו מעליו את עול מלכות שמים, יהיה הבדל מעשי להלכה. לדעה השניה אם אדם רוצה לעבור ליד המתפלל לרגע מותר לו, כיון שאין בזה זלזול בעול מלכות שמים, שהרי הוא איננו שוהה שם. אבל לדעה הסוברת שהטעם הוא מפני הפרעת המתפלל, אסור לעבור לידו.
ואכן כך פסק השו"ע 5 , שאסור לעבור לפני המתפלל, אבל התיר לעמוד או לעבור בצדו. לכאורה לפי הטעם של זלזול בקבלת עול מלכות שמים היה צריך לאסור לעמוד לידו אפילו מצדו, ומדוע התיר השו"ע? יתכן וכאשר האדם יושב יש בזה זלזול, אבל כאשר הוא עומד, עדיין ניכרת הרצינות והזהירות, ולכן מותר לו לעמוד או לעבור מצדו. מובן שאם הוא עובר או עומד לפניו יאסר הדבר מטעם ההפרעה לכוונת המתפלל.
קדושת המקום
מה יהיה הדין אם המתפלל מתפלל בעצימת עינים או בכיסוי הטלית על פניו? האם מותר לעבור לפניו? לכאורה על פי הטעמים הנזכרים מותר, אמנם הביא ה"ביאור הלכה" 6 טעם שלישי בשם ה"חיי אדם", והוא שהשכינה שורה בסביבת ד’ אמותיו של המתפלל. על כן, אף על פי שאין זה מפריע לו יש איסור לעבור ולעמוד לידו, כי זהו זלזול, כביכול, בשכינה השורה במקום. כאן למדנו דבר חדש, שתפילת האדם מקדשת את סביבתו. כמו כן אנו למדים על גישה חדשה לכוחה של התפילה, לא רק בהשפעתה במרומים, אלא בהשפעה מיידית וממשית בסביבה הקרובה.
על פי טעם זה ראוי להיזהר מאד בזמן תפילה שלא לעבור ליד מתפללים בזמן עמידתם בעמידה. והמתפללים היודעים שהם מאריכים בתפילתם ראוי שיעמדו ליד קיר או עמוד כדי שלא יכשלו אנשים שאינם זהירים, ויהיה בזה חשש איסור "ולפני עור לא תתן מכשול" 7 .
מענין מאד שגם הלכה זו נלמדת בגמרא 8 מחנה הנביאה, שנאמר עליה בספר שמואל כשהתפללה ליד עלי: "אני האשה הניצבת עמכה בזה" 9 . ופירשו, שעלי הכהן הגדול היה עומד בזמן שחנה התפללה, מתוך גודל המעמד של תפילתה והקדושה שסביבה.
ביודענו כמה יקרה התפילה וכמה היא פועלת, וכאשר אנו זוכרים את זכותנו הגדולה שאנו זוכים להתפלל שלוש פעמים ביום, יש להשתדל להקפיד לשמור על קדושת התפילה בזהירות ובכבוד המתפללים. זהירותנו תגדל מתוך זוכרנו את עלי הכהן גדול, שבזמן עבודתו במקדש נזהר מפני פגיעה בתפילת אשה, ולא ישב לידה למרות שלא הכיר את מעלתה הגדולה. מכאן שזהירות בתפילה ובכבודה בכוחה לקרב את קבלתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
