ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
יש חוק במדינה הנקרא "חוק הספאם", לפיו מי ששולח פרסומות לאימייל או לסלולרי ללא בקשת הנמען, צריך לשלמו סך 1000 ש"ח עבור כל הודעה. הליך קבלת הקנס הינו בבית משפט. יש חברה ששולחת לי הודעות. ביקשתי שלא ישלחו ובכל אופן הם ממשיכים. האם אני יכול להגיש נגדם תביעה לבית המשפט?
תשובה:
החברה ששלחה לך הודעות, כמו שאר החברות בשוק, קיבלה על עצמה לפעול כפי הכללים הנהוגים במדינת ישראל ויודעת מראש שאם תעשה עוול או תגרום היזק תצטרך לפצות, ופועלת על דעת זה. דבר זה נקרא בפינו "מנהג המדינה". לכן, אם על פי החוק המגן על הצרכן תיתכן תביעה כזו, הרי שהחברה מחוייבת לו.
הדין מבואר בשו"ע (חו"מ סימן רלב סעיף ו ועוד) שכתב ש"כל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך".
בדיני ממונות יסוד חשוב שכל תנאי שהתנו ביניהם שני הצדדים - התנאי קיים (ראה בבא מציעא נא ע"א), זאת בתנאי שאין אותו המנהג מנוגד לדין מדיני התורה.
מה עוד שזו תקנה לטובת הצבור, בזה נוקטים אנו ש'דינא דמלכותא דינא' (ש"ך חו"מ סימן שנו ס"ק י), משום שיש להניח שבית דין אף הוא היה מתקן תקנה כעין זו.
הרמ"א (שם סעיף ז) כותב "הכי נהיגי עכשיו להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות מכח דינא דמלכותא".
כלומר, למרות שלפי דין התורה אם היה ייאוש בעלים ושינוי רשות החפץ הנגנב אינו יצא מכבר מרשות הנגזל והריהו ברשות המחזיק בו, אולם המנהג עכשיו להחזיר את הגניבה לנגזל מאחר וכך הוא דין המלכות.
על דבריו מקשה הש"ך כיצד יתכן שננהג ע"פ מנהג המדינה כאשר לפי דין התורה אינו אמת?
ובביאורו כתב שלא נחשב הדבר לעקירת דבר מן התורה מאחר וביד בית דין לתקן תקנות לטובת הציבור אף שאינן משורת הדין, וממילא אין בציות למנהג המדינה הלז סתירה לחוקי תורתנו.
נחזור לענייננו, בוודאי שחוק ה'ספאם' נתקן לטובת הצבור, וגם בית הדין עשוי היה לתקן כיוצא-בזה, משום הכי אזלינן בתר המנהג בזה.
את אותה חברת פרסומת יש לתבוע תחילה לבית-דין, ובמקרה שיסרבו לדון בפניהם ייתן בית הדין רשות לתובעם בערכאות. במקום שברור מראש שיסרבו, מקובל להקל ולתובעם ישירות בערכאות (ועיין תשובה ה').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













