ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אדם שיש לו על חברו תביעה ממונית. האם מחובתו לתובעו בבית הדין או שזה רשות גרידא אולי עדיף בכלל למחול ולוותר?
תשובה:
א. כמובן שאין חובה לתבוע בבית-דין, וכל אדם רשאי למחול על ממון שחייבים לו. אולם אין עניין למחול בדיני ממונות ואין בזה מידת חסידות אלא אם כן מדובר בנתבע עני וכדו'.
באופן שגם התובע זקוק לכספו יש לו לתבוע, לפי שאמרה תורה "אפס כי לא יהיה בך אביון" ודרשו חז"ל (בבא מציעא ל' ע"א) "שלך, קודם לשל כל אדם".
הרמב"ם בפירושו למשנה (בבא מציעא ב', י"א) ביאר דרשה זו וז"ל:
"והרמז שהאדם עצמו קודם לזולתו יהיה מי שיהיה, אמרו יתעלה בממון אפס כי לא יהיה בך אביון, כאילו אמר שאין אתה חייב לסלק נזק מזולתך אלא בתנאי שלא יחול בך כאותו הנזק שסלקת ממנו, לפי שאם היית במצב שאם תתן לאביון די מחסורו תחזור אתה להיות אביון אינך חייב ליתן לו, והוא אמרם שלך קודם לשל כל אדם".
במסכת בבא מציעא שנינו (ל"ג ע"א) "אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם". כמקור לדין מביאה הגמרא את הפסוק הנזכר ולומדת ממנו את הדין 'שלך קודם לשל כל אדם'. ודברים קל-וחומר, אם באבידה שלא ברור שימצאנה עם כל-זה אבדתו קודמת – אף שהדבר נעשה 'על-חשבון' הזולת, כל שכן בחוב גמור שחייבים לו.
ב. אמנם לכאורה נראה שלכתחילה אין לנהוג כך, שהרי נאמר שם "אמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך - סוף בא לידי כך", והשו"ע (חו"מ רס"ד, א') כך פסק: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ובאבידת חבירו, אם יכול לחזור את שתיהן חייב להחזירם. ואם לא, יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת אפילו לאבידת אביו ורבו, כדדרשינן מאפס לא יהיה בך אביון (דברים טו, ד), ואף על פי כן יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר: שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח. ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות ".
הסמ"ע מסביר (שם ס"ק ג') שטעם הדין שלא יקדים תמיד את שלו הוא משום שבזה נמצא "פורק ממנו עול מצוות, מפני שירא לנפשו פן יבוא בעסקו במצוה לידי הפסד ממון", ומובן שהדברים אמורים דווקא בהשבת אבידה שמצווה היא, ראוי לנהוג לפנים משורת הדין. אולם אם אדם חייב לחברו ממון אין מצווה לעשות עמו לפנים משורת הדין, ובוודאי שאינו 'פורק עול מצוות' בכך.
ג. לסיום, יש לדעת שישנה מצווה על הדיינים לדון הנידונים בפניהם, ודרכם מופיע דבר-ה' בעולם, ובמקום ישיבתם שרויה השכינה כמו שנאמר "אלוקים ניצב בעדת א-ל".
לפני בית הדין עומדות שתי משימות: השכנת שלום בין הצדדים, וכמו-כן הוראת משפט התורה 1 .
הר"ן בדרשותיו (דרוש י"א) מבאר כי במשפטי התורה מלבד הסדר המדיני-חברתי שהם יוצרים, אף "נמשך מהם חול השפע האלוקי באומתנו והדבקו עמנו" 2 .
כיוצא בזה כתב הראי"ה קוק זצ"ל (עולת ראיה ח"ב עמ' נ"ט) "המשפטים האלהיים, מתוך שהם נובעים ממקור האמת העליונה, אין מטרתם רק מטרה קרובה, ליישר סכסוכים ארעיים, ההווים בחיי בני-אדם, אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההויה כולה... משרים את השכינה בעולם ומעלים ע"י השפעתם את האדם ואת העולם, מבירא עמיקתא, לאיגרא רמא, של אור הקדושה העליונה".
ולסיום אביא את דבריו הנפלאים של הרב חרל"פ זצ"ל (בית זבול חלק שישי, משפטי ה', שורש שרשם של משפטי ה'):
"הדינים והמשפטים שבין אדם לחברו, גם כן ירדו ונתגלו למטה עם כל שרשם ומקורם. ובל לדמות כי המשפטים שבין אדם לחברו הם כולם אך בעוה"ז לרגל סכסוכים, אלא שגם להם שורש ומקור למעלה. ורק מיסוד אותו השורש העליון מתהוים מאורעות דינים וסכסוכים, שזה מיסוד גילויים של תורה שבעל פה".
^ 1.מתוך דבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל (ענבי פתחיה עמ' 231) במאמרו "משפט הפשרה", שם ביאר על פי זה את מחלוקת התנאים (סנהדרין ו' ע"א) בייחס לעשיית פשרה אם מצווה היא או שמא איסור, והיינו שנחלקו מה היא המשימה העיקרית הניצבת לפני הדיינים; השכנת השלום או שמא דווקא הוראת משפטי התורה.
^ 2.עיין בחוברת "כתיבת משנה התורה ע"י מלך ישראל" לרב אוריה שחור (עמ' 19), שכתב לדון מתוך דברי הר"ן אלה בייחס חילוקי התפקידים של הסנהדרין עם מלך ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
