ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
צוות המורים בביה"ס בו אני מועסק מרגיש מאד לא נח. מנהל ביה"ס הוא אדם שתלטן, יש לו הרבה ביקורת כלפי המורים, ומעט מאד מילים טובות. גם כאשר הוא אומר דברי שבח למורה, זה נשמע כאילו כפו אותו לכך. הוא אינו מתחשב בדברי המורים, שומע אותם ועושה מה שהוא רוצה. יש תסכול גדול בצוות ואפילו כמעט פחד מהמנהל. מה אני כאחד מהחבורה צריך לעשות?
תשובה:
להיות מנהל זוהי אחת המשימות הכבדות ביותר. משה רבנו כאשר נדרש ע"י הקב"ה לעמוד בראשות האומה, מסרב ומבקש: "שלח נא ביד תשלח". רק בלחץ של הקב"ה הוא מקבל על עצמו את ניהול עם ישראל. כל זאת, מחמת גודל האחריות שיש למנהל. מובן שאחריות זו כוללת התנהלות מתוקנת של המערכת שהוא עומד בראשה. אם זו מערכת בית סיפרית, כפי שהנך שואל, אחריותו של מנהל היא על ההרגשה הטובה והאוירה החיובית בין אנשי הצוות, החל במורים, המשך במזכירות ובבנות השירות לאומי, וכלה בשרת האחראי על הניקיון והסדר. הרגשה טובה יש לעובד, כאשר הוא חש שהוא ממצה את כוחותיו, חלק קטן ממיצוי הכוחות בא מתוך ביקורת שהמנהל מבקר את הצוות. אך החלק המרכזי בא ע"י העצמת כוחו של כל מורה וכל עובד. זה תפקידו העיקרי של המנהל, להדגיש בפני כל מורה את כוחותיו החיוביים, ולסייע לו להוציאם אל הפועל. מנהל שבא עם דפוס עבודה קבוע, לפי הבנתו ותכונותיו של המנהל, ומצפה שכל המורים יישרו קו ו"ירבעו את עצמם" בהתאם למנהל, לעולם לא יצליח.
גם כאן ניצבת לפנינו הדרכתו של הקב"ה למשה להציב בראש האומה את יהושע בן נון, "איש אשר רוח בו", שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד (במדבר כ"ז וברש"י). כמו שמורה טוב שהוא למעשה "מנהל הכתה", צריך לדעת להתחבר עם כל תלמיד ותלמיד, וע"י כך לכוון אותו ולדרבן אותו בלימודיו, כך חייב מנהל טוב להתחבר עם כל אחד ואחד מצוות העובדים, כל אחד לפי דרכו, ויחדיו למצוא את הדרך הנכונה לאותו עובד.
כל זאת, באידיאל. מדבריך עולה, שהמצב בבית ספרכם אינו המצב האידיאלי. על כך באה שאלתך, מה ניתן לעשות, למרות הקושי, אכן ניתן לתקן, ולו רק תיקון חלקי. לשם כך יש לעמוד על שתי נקודות: הראשונה, גיבוש הצוות ע"י החברים עצמם, ללא קשר למנהל. והשניה: החלטה של הצוות, לא לפחד מהמנהל, וגם לא להחשיב את דבריו מעבר לנדרש. כמו במשפחה, כאשר אבא ואמא אינם מנהלים אותה כראוי, יכולים הילדים ע"י גיבוש פנימי, למלא חלק מהחסר. כך גם צוות המורים, גיבוש הצוות עשוי לשמש כמילוי חלקי של החסר. כאשר המנהל בא בביקורת כלפי אחד המורים, יסייעו לו חבריו לנתח את המצב, ולהחליט, במה צודקות הערותיו של המנהל ובמה אין להם רגליים. את הביקורת הנכונה יש לקבל ולאמץ, ואת השגויה, לדחות. כמובן שאין צורך לומר זאת למנהל, אלא לקבל זאת כהחלטה פנימית של צוות המורים. גם אם המנהל ימשיך להתרעם על חלק מהצוות, אין לפחד מכך ואין להתרשם יתר על המידה. במוקדם או במאוחר, ישים המנהל לבו לשינוי האוירה והגישה של הצוות כלפיו, ואז תגיע השעה לפתוח את הנושא בפניו ולהגיע להבנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










