ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אנחנו למדים שבכמעט כל שאר המצוות והערכים של התורה לימד משה תחילה לקבוצה נבחרת של האנשים הקרובים אליו ואז לזקני ישראל, והם אלה שלימדו את הציבור הרחב והעבירו לו את מצוות התורה ואת פרטי ההלכות של התורה שבעל-פה.
אך מסתבר שהשיטה הזאת לא מספיק טובה כשמדובר בעיקרון יסוד של היהדות כמו שמירת השבת. בשביל השבת היה צורך בפורום ציבורי, ואת חשיבותה היה צורך להבהיר בפני אסיפה של כל עם ישראל, בדומה למה קרה במתן תורה בהר סיני או בברית האחרונה עם בני ישראל בסוף חייו של משה, כפי שמסופר לנו בספר דברים. לדעתי, בדרך זו התורה רומזת לעובדה שהקיום של העם היהודי תלוי לא רק בשמירת השבת הפרטית של כל יהודי ויהודי אלא גם בכך שהחברה היהודית כולה חייבת להכיר בקדושת השבת ולשמור את השבת כחברה. לא רק הבית היהודי צריך להיות מיוחד וקדוש ביום השבת. גם הרחוב היהודי צריך להתאפיין בייחוד ובקדושה בשבת.
ישנו שיפור בשמירת השבת הפרטית בעשרות השנים האחרונות. מאידך חלה נסיגה בשמירת השבת הציבורית גם בישראל וגם בקהילות היהודיות בארצות הברית. המרכזים הקהילתיים היהודים כמעט בכל הקהילות בארצות הברית נטשו את השבת. ברבים מהם טוענים שהסיבה היא שרוב הלקוחות שלהם אינם יהודים עוד. נראה שהאירוניה שבתירוץ הזה נעלמת מעיניהם. הרי האמת היא בכלל שהיהודים נטשו את המרכזים הקהילתיים היהודיים מפני שהיהודים האלה נטשו עוד קודם לכן את השבת. בישראל השבת הפומבית לעתים קרובות מתאפיינת בהפרת חוקי השבת הקיימים ולא באכיפתם או בשמירתם. שוב, יש אירוניה עצומה בעובדה שאנשים רוצים שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית אבל אינם פועלים למען קיום השבת הציבורית או אפילו מתנגדים לה, מפני שהשבת הציבורית, יותר מכל סימן פומבי אחר ליהדות, יותר מדגל, שפה, תרבות ועוד, היא זו שמגדירה את מדינת ישראל כמדינה יהודית.
השחיקה המתמשכת בשמירת השבת הציבורית אשר מוּנעת מתאוות בצע של חנויות קיבוצים, קניונים ומועדוני לילה )דרך אגב, נראה שבמועדונים ליל שבת הוא הערב עתיר פשיעה ואלימות ביותר מכל ימות השבוע) הפכה את ארצנו לא רק לפחות יהודית אלא גם לפחות בטוחה, פחות תרבותית ופחות מספקת מבחינה רגשית. רוב הילדים בישראל לא לומדים שום דבר על נושא השבת ועל חשיבותה בחיים היהודיים ובהיסטוריה של עם ישראל. זה מתכוון בטוח לצמצום סיכויינו לקיים מדינה יהודית בארצנו הקדושה. את השבת הציבורית יש לחזק בכל דרך כדי להבטיח עתיד משמעותי לדורות הבאים של העם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
