ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - כהונת משה רבינו
א. רב - משה רבינו נשאר כהן אחרי ימי המילואים
A. קושיות:
1. מזה שר"ש ור"ש הקשו על ר' נחמיה שיתנו לפנחס לאכול ולא למשה, מכאן שלא היה כהן.
דחיה - היה כהן אך היה טרוד.
2. בברייתא - מצינו שבקדשי קדשים זר אוכל. מתי - לכאורה הכוונה למשה.
דחייה - הכוונה למנחה בבמה, שנאכלת על ידי זר.
3. משה לא יכל להסגיר את מרים כי היה זר .
דחייה - אולי זה רק לעניין צרעת, שצריך אהרן וזרעו.
4. אהרן היה כהן ומשה מלך.
דחייה - משה היה גם מלך ( וגם כהן).
B. זאת מחלוקת תנאים
האם היתה תוצאה מעשית מחרון האף של ה, והאם משה נשאר כהן:
ר' יהושע - כאן לא היתה תוצאה.
לא נשאר כהן -
ר"ש - היתה תוצאה - שמשה לא נשאר כהן.
חכמים - מראש לא היה אמור להישאר כהן.
נשאר כהן -
יש אומרים - החרון אף גרם שזרעו לא יהיו כהנים (2 פסוקים).
ב. האם תמיד לחרון אף יש תוצאה מעשית?
A. והרי משה יוצא בחרון אף בלי תוצאה.
ר"ל - סטר לפרעה.
B. צריך לומר שלר"ל לא צריך לכבדו ולרי"ח כן,
(ואכן - רי"ח למד מזה שאליהו רץ לפני אחאב - לעולם תהא אימת מלכות עליך).
ג. מלכותו של משה -
A. עולא - ביקש להיות מלך (הלום) ולא קיבל.
קשה מהברייתא שנקרא מלך.
תשובה - הכוונה שביקש גם לזרעו ולא קיבל.
B. למה אצל שאול כתוב הלום?
1. בנו מלך אחריו. 2. מלכותו היתה אמורה להימשך אך נפסקה כי הגיס דעתו.
חלק ב - המשך ביאור המשנה
(ע"א נקודותיים למטה)
א. מקור שבעל מום חולק -
ריבוי פסוקים המתירים לו לאכול, סיכום 3 ברייתות:
היתר האכילה - ויקרא כא,כב - "לֶחֶם אֱלֹקיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן-הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל".
חלוקה - ויקרא ו,יא - " כָּל -זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה" (לגבי מנחה)
גם בע"מ מעיקרו - ויקרא ו,כב - " כָּל -זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא" (לגבי חטאת).
לבעל מום עובר/לא עובר - ויקרא ז,ו - " כָּל -זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ" (לגבי אשם).
[רב ששת - החידוש לבע"מ קבוע (חמור יותר), רב אשי - החידוש לבע"מ עובר (אולי על קבוע התורה חסה, אך על עובר - שיחכה שיעבור (כמו טמא)].
ב. כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק
מקור - "הכהן המחטא אותה יאכלנה " (ויקרא ו,יט, לגבי חטאת).
A. מה הקריטריון לזכאים לחלוקה
בפשט - - תלוי בעבודה.
קשה: 1. בעל מום חולק. 2. נדייק - מי שראוי לעבודה כן חולק (והרי טמא בקרבן ציבור עובד ולא חולק).
תשובות:
1. תלוי באכילה.
פותר את קושיא 1 + 2.
אך עכשיו 2 קשה מחדש - קטן אוכל ולא חולק. תשובה - לא צריך לדייק הפוך.
2. תלוי בעבודה.
קושיא 2 - לא נדייק.
קושיא 1 (בע"מ) - יוצא דופן.
B. ראוי בשעת הקטר חלבים
1. האם צריך להיות ראוי -
ממשנתנו - לא (כתוב רק שראוי בשעת זריקת הדם)
אבא שאול - צריך להיות טהור גם בשעת ההקטר.
2. בעי רב אשי - לפי אבא שאול - האם צריך רצף? תיקו.
C. למה יש שני פסוקים (חטאת ומנחה)?
1. בחטאת (כאמור) - "הכהן המחטא אותה יאכלנה ", 2. במנחה - "לכהן המקריב אותה לו תהיה". 3. שלמים - "לכהן המקריב את דם השלמים לו יהיה".
הקדמה לצריכותא - לגבי הקרבת קרבן פרטי יש הבדל - בחטאת הכהן המקריב מקבל את הבשר, במנחה לא. (שתי זויות הסתכלות: מצד הכהן המקריב - חטאת>מנחה. מצד כהנים אחרים - מנחה>חטאת).
ממילא:
a. אם היה כתוב רק בחטאת -
ניתן היה לטעון למנחה שלא בקל וחומר (בהנחה שחטאת>מנחה - מצד הכהן המקריב), אם בחטאת טבו"י לא חולק כל שכן במנחה.
דחייה - (את אותו כוח ניתן להפנות לכהנים הטהורים), דווקא בחטאת לא - כי גם לשאר הכהנים יש כוח, אך אולי במנחה כן?
לכן צריך פסוק במנחה.
b. ולהפך - אם היה כתוב רק במנחה -
ניתן היה לטעון לחטאת שלא בקל וחומר (בהנחה שמנחה>חטאת) - אם במנחה לא חולק, כש"כ בחטאת.
דחייה - (את אותו כוח ניתן להפנות לכהנים הטהורים), דווקא במנחה לא - כי גם לשאר הכהנים יש כוח, אך אולי בחטאת כן?
לכן צריך פסוק בחטאת.
c. אם היה כתוב רק חטאת ולא שלמים -
ניתן היה לטעון לשלמים שלא בקל וחומר (חטאת>שלמים - שכהנים מקבלים כל הבשר) - אם בחטאת לא, כש"ש שבשלמים.
דחייה - (דחייה אחרת משני המקרים האחרים) - שלמים>חטאת - (שמחלק לבני נשיו ועבדיו).
לכן צריך פסוק בשלמים.
למה לא הוזכר מקרה דומה של בכור -
ניתן היה לטעון לבכור שלא בקו"ח מחטאת (בהנחה ש בכור>חטאת בזה שהכהן נותן לנשיו ועבדיו) - מזוית הכהן הטהור - אם בחטאת טבו"י לא מקבל, קל וחומר בבכור.
ודחייה - (את אותו כוח יש להפנות לכהן הקריב) - שבבכור כן יקבל.
ואז נביא פסוק שלא מקבל - "את דמם תזרוק על המזבח... ובשרם יהיה לך".
ואידך - דחיית הפסוק - לא כתוב שמי שמקריב מקבל.
ממילא - כאן באמת מקבל.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
