ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. היתר אונן לאכול לערב
במשנתנו - לא חולק , אך משמע - מותר לו לאכול בלילה.
ורמינהו (משנה בפסחים) - אסור גם בערב, אך פסח מותר . (-זה איסור דרבנן, ובפסח לא גזרו).
תשובות:
1. ר' ירמיה מדפתי - אצלנו מדובר בערב פסח, שכיוון שהתירו לו פסח התירו את השאר, ושם מדובר בשאר השנה.
2. רב אסי - אצלנו מדובר בליל יום הקבורה .
(קט: אמצע)
ב. אנינות לילה
יצא במשנתנו ובפסחים כדעה שאנינות לילה דרבנן .
כר"ש , שזה דרבנן, (שהרי לא אוכל קרבנותיו, אך כן קרבן פסח ).
ולא כר"י שזה דאורייתא.
הקושיא - שתי ברייתות שלר"ש אונן לא משלח קרבנותיו.
שתי סיבות אפשריות: 1. כי לא יכול לאכול בליה (פסח). 2. איסור עצמאי.
ובהנחה ש: 1. ר"ש אכן סובר שאוכל קרבן פסח (אנינות – דרבנן). 2. כר"ש אסר לשלח קרבנות – כלל גם את פסח. 3. הסיבה האיסור העצמאי רק מדרבנן.
חייבים לומר שאנינות לילה דאורייתא ולכן לא משלח.
תשובות:
טבלת סיכום ההנחות ושלילתן:
|
| הנחה 1 – האם אוכל פסח בלילה | הנחה 2 – האם אוסר לשלח קרבן פסח | הנחה 3 – האם האיסור העצמאי הנו מהתורה |
| רב חסדא | כן | לא ("כדי נסבה") | לא |
| רב ששת | כן | לא (אסר חגיגת י"ד) | לא |
| רב מרי | לא (ור"ש התיר בליל הקבורה) | כן | לא |
| אביי | כן | כן | כן – כשמת לפני חצות |
| רבא | כן | כן | כן – תמיד |
A. שלילת הנחה 2 – ר"ש לא דיבר על פסח באיסור שליחת הקרבן.
(בברייתא הראשונה זה פשוט (כי לא כתב פסח), וגם בברייתא השנייה שכתוב במפורש פסח – רב חסדא – כדי נסבא, רב ששת – הכוונה לשלמי פסח (חגיגת יד)).
(קט: שורה אחרונה)
B. שלילת הנחה 1 - רב מרי – ר"ש סובר שאנינות לילה מהתורה . וזה שכתב שאוכל קרבן פסח – הכוונה ליום קבורה .
דחיית רב אשי – אם כן, לא מובן הויכוח בין ר"י לר"ש.
C. שלילת הנחה 3 – סיבת איסור שליחת הפסח בגלל האיסור העצמאי (והוא מדאורייתא ).
אביי מגביל את זה – דווקא אם האנינות קדמה לפסח, כלומר שמת לפני חצות, ורבא (קא: 1+) לא מגביל, ובכל מקרה אסור (ומה שר"ש התיר לאכול – כשמת אחרי שכבר זרקו את הדם, (רבינא) - ואכילת הפסח מעכבת, כדרבה בר רב הונא).
ג. דיונים בדברי אביי ורבא (ב C)
A. (א, כמעט חצי) ראיית אביי לחלוקה בין לפני/אחרי חצות –
| מת לו מת בערב פסח | הבנת אביי | דחייה
|
|
| הנחות:
| 1. יש מצוות קבורה (ר"ע). 2. פסח>מצוות קבורה. | 1. מחלוקת אם יש מצוות קבורה. 2. אם יש - 3. לאונן אין איסור הקרבה. |
|
| ברייתא א – כהן ייטמא לאחותו | אונן אסור בהקרבה - | יש מצווה (ר"ע). המצווה>פסח. |
|
| ברייתא ב – נזיר לא ייטמא גם בגלל הפסח. | אונן מותר בהקרבה - | אין מצווה (רי"ש). ולכן לא יטמא ויעשה פסח. | דחיית הדחייה – מפורש בברייתא שהיא דברי ר"ע. |
B. (ב7+) רבה בר רב הונא – שאכילת הפסח מעכבת
(ולכן אפילו שכבר זרקו הדם, אונן אוכל).
a. כדתניא -
ברישא - ביום קבורה – לא אוכל פסח (רש"י – יש אנינות גם בליל קבורה, ואכילת פסח לא מעכבת ), ביום ליקוט – אוכל, וביום שמועה – לעניין 7 ו-30 כיום קבורה, לעניין פסח – כיום ליקוט (אוכל).
בסיפא - "אחד זה ואחד זה" – אוכל (יום קבורה ויום ליקוט).
הא גופה קשיא!
תירוצים (נשים את רב חסדא בסוף)
1. רבה בר רב הונא –
בלילה שאחרי מותר לאכול. אלא ש -
ברישא – קבר אחרי השקיעה – נחשב כיום קבורה עצמו - ולכן לא אוכל (רש"י – כאן העמידו דבריהם במקום כרת, כדי שלא יבואו לאכול ביום מיתה).
בסיפא – קבר לפני השקיעה - שכבר זרקו הדם ושמע אחרי השקיעה (ולכן אוכל, כי אכילת הקרבן מעכבת ודוחה אנינות דרבנן).
2. (ב אמצע) רב אשי – "אחד זה ואחד זה" - הכוונה ליום ליקוט ושמועה, לא ליום קבורה ששם באמת אסור.
דחייה – היה צריך לכתוב " זה וזה ".
3. רב חסדא – זו מחלוקת תנאים – האם יש אנינות לליל קבורה
(ברישא – יש, ולכן לא אוכל (בהנחה שהאכילה לא מעכבת), ובסיפא – אין ולכן אוכל).
לאיזה מחלוקת התכוון - דתניא –
"עד מתי מתאונן עליו – ת"ק – כל היום, רבי – כל זמן שלא נקבר".
|
| ת"ק – כל היום | רבי – כל זמן שלא נקבר |
|
| הבנה דחויה – ביום מיתה | רק ביום ולא בלילה (גם לא דרבנן) | רק עד הקבורה | דחייה – הרי לפי כולם יש אנינות לפחות מדרבנן בלילה, ושמהתורה כל היום ("ואחריתה כיום מר"). |
| 1. רב ששת – יום קבורה | כל יום הקבורה |
| דוחה רב יוסף – ברייתא – בליל שמועה וליקוט אוכל, משמע שבליל קבורה לא אוכל. |
| 2. רב יוסף - יום קבורה | כל יום הקבורה והלילה | רק ביום הקבורה. | דחיית ר' ירמיה – ברייתא – רבנן – כל יום הקבורה. רב יוסף – גם בלילה (ואפילו שנקבר רק אחרי 10 ימים). |
| 3. ר' ירמיה – יום קבורה | יום בלי לילה | ביום הקבורה – תופס גם לילו | קושיית רבא – אם יום קבורה תופס לילו מדרבנן, יום מיתה תופס לילו מהתורה, שהרי רבנן מתקנים כעין דין התורה (=אנינות לילה דאורייתא), והרי – ברייתא – אהרן אומר למשה ביחס לאפשרות לאכול את הקרבנות בלילה – "הן היום הקריבו" – ר"י – דווקא היום מותר, אך לדורות אסור מהתורה, ורבי – אנינות לילה דרבנן. תשובה – אכן זה דרבנן, ועשו חיזוק לדבריהם ואסרו גם ליל קבורה. |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
