ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ: וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" (ל"ד כט-ל).
ננסה להסביר מה פשר הביטוי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" וכיצד היו נראים שני לוחות הברית.
ראשונים ואחרונים מפרשים בהסכמה, כי הוד מיוחד קרן מפניו של משה, לאחר שזכה לקבל את הלוחות בשנייה, בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו".
הרשב"ם והאבן עזרא תוקפים במילים חריפות מי שניסה להסביר בכיוון אחר. נצטט מדבריהם: "ישתחקו עצמות חוי הפושע (קראי מתקופת רס"ג), שאמר כי בעבור שלא אכל לחם שבו פני משה יבשות כמו הקרן" "והמדמהו לקרני ראם קרניו אינו אלא שוטה".
ברבים מבתי הכנסת בארץ ובעולם מוצבים לוחות הברית על ארון הקודש. ברובם הגדול החלק העליון מעוגל. עיצוב זה של הלוחות בטעות יסודו. הגמרא במסכת בבא בתרא דנה בשאלת תוכנו של ארון הברית שהיה מוצב בקודש הקודשים.
מה הוכנס לתוך הארון בנוסף ללוחות השניים? כולי עלמא לא פליגי בשאלת מידותיהם של הלוחות. וז"ל הסוגיא: "והלוחות: ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה, מונחות כנגד ארכו של ארון" (דף יד ע"א).
כלומר, אורך הלוחות היה אמה אחת בת ששה טפחים. זו הייתה גם מידת רוחבן.
העובי של כל לוח היה חצי אמה = שלשה טפחים. אם היו מניחים את הלוחות זה על גבי זה הם היו יוצרים קוביה משוכללת של אמה על אמה על אמה.
נעיר ונאיר כי גם קודש הקודשים במשכן היה קוביה משוכללת של עשר אמות בכל מימד, וגם קודש הקודשים במקדש היה קוביה משוכללת של עשרים אמות לכל מימד. [על הקשר בין מתמטיקה, חוקי עולם הטבע וה"מטאטבע" (מטאפיזיקה - דברים שהם מעל לעולם הגשמי) נדון על גבי יריעה קצרה זו, בפעם אחרת].
מה שברור לעניינו הוא, שכל ניסיון לצייר את הלוחות עם ראשים מעוגלים איננו מדויק, בלשון המעטה.
נקודה נוספת, בכל בתי הכנסת מופיעים חמישה דיברות או רמז לחמישה דיברות על כל לוח. זו דעתו של רבי יהודה.
במדרש מובאת דעה נוספת: "עשרת הדברות, כיצד היו עשויין, ה' על לוח זה וה' על לוח זה, כדברי ר' יהודה, ור' נחמיה אומר י' על לוח זה וי' על לוח זה" (שמות רבה, כי תשא, פרשה מז).
כלומר, היה רישום כפול של כל עשרת הדיברות.
לא מצאנו הסבר מדוע הועדפה בצורה גורפת דעתו של רבי יהודה על דעתו של רבי נחמיה. אולי בגלל הקושי להסביר את הצורך בכפילות (בלנ"ד, בתקופה הקרובה נציע פתרון).
בהזדמנות זו, נזמין את הציבור לבקר בבית המדרש בירושלים, להתבשם מאוירת הלימוד המיוחדת וליהנות ממראה ארון הקודש החדש שעליו שני לוחות הברית בעיצובם הנכון, וגם מעמוד החזן ומתיבת הקריאה בתורה, החדשים.
נודה למשפחות גולדמונץ ולוין על תרומתם הנדיבה שאפשרה להדר במצוות "זה אלי ואנווהו", גם בתוספת חשובה זו לבית המדרש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
