ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
רבי יוסף לוי חגיז, איש ירושלים, היה אדם אמיד ובעל אמצעים. בגלל הרעב בירושלים עבר להתגורר ביפו. בחושו המסחרי המפותח הבין שהנפט עתיד להיות מבוקש ביותר בזמנים של מלחמה ולכן קנה עבור אחיו היהודים כמות גדולה של פחי נפט והחביאם בתחתית באר באחד מפרדסיו בפתח-תקווה.
באחת השבתות הופתע השומר הערבי שהופקד על אותו פרדס לראות פלוגת חיילים טורקים נכנסת פנימה ועורכת חיפוש יסודי. אחד החיילים השתחל לתחתית הבאר אשר בפרדס וגילה את מחבוא הנפט. השומר הערבי הזדעזע ביודעו מה צפוי לרבי יוסף, בעל הפרדס. הקצין הטורקי שאל אותו למי שייך הפרדס והשומר ניסה להתחמק, אבל לאחר שהקצין לא הרפה נאלץ לגלות לו כי בעל הפרדס מתגורר ביפו ובא לפרדסיו בפתח-תקווה לעתים תכופות.
"קח מהר את הסוס ורכב אל ביתו של בעל הפרדס!", ציווה הטורקי, "ואמור לו כי בפקודת האימפריה הטורקית עליו להתייצב מיד בפני, ואם יסרב מר יהיה גורלו".
השומר התחנן: "אבל הוא לא יבוא היום כי אסור ליהודים לרכב על סוס בשבת".
דברי השומר העלו את חמת הקצין הטורקי והוא החל לצעוק:
"רוץ מיד והבא לכאן את בעל הפרדס, ואם לא יבוא מרצונו הטוב, אני כבר אדאג להביא אותו. לפקודתו של קצין טורקי אף אדם לא העז לסרב!"
השומר התיישב על הסוס ויצא בהול ליפו. אחרי רכיבה של כמה שעות הגיע לבית בשכונת נווה-צדק ביפו ומצא את רבי יוסף לוי בסעודת השבת כשהוא מזמר זמירות בנחת.
השומר החל לספר בפחד למעסיקו כי הטורקים גילו את מצבור הנפט בתחתית הבאר וציוו עליו לקרוא לבעל הפרדס שיגיע מיד לפרדסו.
רבי יוסף לוי סיים את זמירותיו וברך ברכת המזון. בסיימו פנה לשומר:
"קודם כל, התר את הסוס ממושכותיו וקשור אותו לעץ שבחצר! מי התיר לך לרכב על סוסי בשבת?! הלא הזהרתי אותך כמה פעמים שלפי הדין היהודי גם סוס השייך ליהודי צריך לשבות בשבת. עתה קח חמור או סוס בשוק של יפו וחזור לפרדס. אמור לקצין שהיום אצלי שבת וצו האלוקים מחייב אותי יותר מפקודתו של קצין טורקי".
השומר הזהירו מפני העונש הכבד הצפוי לו, ור' יוסף חזר על דבריו כי מי שמפחד מאלוקים לא מפחד מאף אחד.
"אמרתי לקצין שלא תבוא בשבת", אמר הערבי, "אבל הוא לא האמין לי".
השומר הערבי קשר את הסוס לעץ התאנה שבחצר ויצא לחפש סוס אחר כדי לשוב לפרדס בפתח-תקווה. הקצין שחיכה במקום עם חייליו תמה לראות את השומר מגיע בגפו וכעס מאוד לשמע תשובתו. הוא השאיר שני חיילים במקום והחליט לחזור למחרת בבוקר.
למחרת הופיע רבי יוסף בפרדסו רכוב על סוסו והתייצב בפני הקצין הטורקי.
"מדוע לא באת אתמול כאשר שלחתי לקרוא לך?!", הרעים הקצין בקולו.
"מצווה אני על ידי מי שגבוה ממך שלא לבוא בשבת", ענה רבי יוסף בשלווה.
"מי ציווה עליך לסרב פקודה?"
"אלוקים", ענה רבי יוסף, והמשיך "אם היית מקבל פקודה ישירה מהסולטן ירום הודו, וקצין אחר היה מצווה עליך אחרת, למי היית מציית?! הלא גם אתה מאמין שאלוקים הינו מלך על כל המלכים ופקודותיו מחייבות את כולם!"
"ומהו הנפט שמצאתי בפרדסך?", אמר הקצין בלעג, "האם גם זו מצוות אלוקים?"
"בוודאי", ענה רבי יוסף מיד, "האם יעלה בדעתך כי אאגור נפט עבורי ואסכן את חיי?! כל זה הכנתי עבור העניים שיש להם משפחות גדולות ואין להם במה לחמם אוכל לילדיהם. תוכל לברר ביפו ובירושלים אם אני חי בשבילי או בשביל העניים".
"אבל האם לא ידעת שאתה צפוי לעונש כבד על כך?!", תמה הקצין.
"מי שדואג לעניים אלוקים מגן עליו, ואם תעזור לי לקיים מצווה זו, אלוקים יגן גם עליך. בעת מלחמה כולנו זקוקים לעזרתו ביתר שאת".
הקצין הרהר מעט ואמר לרבי יוסף: "אני בעצמי מאמין באלוקים ומכבד מאמינים. אילו היית מגיע אתמול בשבת לא הייתי מאמין לדבריך על דאגה לעניים. אבל כיוון שנוכחתי שאתה באמת מאמין באלוקים, ואפילו מוכן לסכן את חייך ובלבד שלא תעבור על ציוויו, אני למד שאתה איש תם וירא אלוקים. לכן אני משחרר אותך ומשאיר את הנפט ברשותך".
הקצין ושני חייליו נפרדו מרבי יוסף לוי, עלו על סוסיהם ועזבו את הפרדס.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











