ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לפי המסורת והשקפת העולם היהודית, יש בכל יהודי זיכרון ממעמד הר סיני וחיבור לתורה, לערכיה וללימודה. הניצוץ הזה שנמצא עמוק בנשמותינו הוא שעושה אותנו ליהודים, לעם ולאומה, לדת ולאור לגויים.
חכמי התלמוד נתנו ביטוי לאמונתם העזה בקיומו של הניצוץ התורני הזה בכל יהודי כשאמרו שהניצוץ הזה שמקורו בזיכרון מעמד הר סיני יחזיר את היהודים לדרך הטוב והחכמה. הנביא אומר לנו שגורלו של העם היהודי הוא כזה שבסופו של דבר לא יינתק שום יהודי מזהותו היהודית לתמיד. כוחה של התורה גדול מכדי שיודחק ויישכח לעולמי עד. היא מציקה לנו ולא נותנת לנו שלווה. היא הפכה אותנו לעם שונה, דגול ומוזר גם יחד. אנחנו מזהים את הייחוד הזה בעצמנו. גם התגובות של העולם הלא יהודי לייחוד הזה משתרעות על כל קשת הרגשות, החל בהערצה וקבלה ועד סלידה, שנאה והשמדה. מכל מקום, מתן תורה, רגע ההתגלות לפנינו בהר סיני, הוא שהפך אותנו לעם יחיד ומיוחד לכל אורך ההיסטוריה שלנו.
משום כך, התורה היא אוצר שלכל יהודי יש הזכות והיכולת להשיג, ללמוד ולהבין. היא לא שייכת ליהודי מוגדר או לקבוצה מסוימת של יהודים. למעשה, הנביא מזהיר אותנו מפני "תופשי תורה" אשר "לא ידעוני", אנשים שאוחזים בתורה כאילו היא רק שלהם ואינם יודעים את האלקים באמת. התורה איננה שייכת רק לחרדים או רק לדתיים או רק ל"דוסים" או למפלגה מסוימת או לקבוצת רבנים. היא שייכת לכל היהודים באשר הם, ודבריה, רעיונותיה וערכיה החשובים הם צו ודרך חיים לציבור כולו. הטעות הזאת שעושים כל אלה שאוחזים בתורה כאילו היא שייכת רק לקבוצה מסוימת אחת של יהודים היא אחד האסונות הרוחניים של החברה שלנו בימינו. נדמה שהתפיסה הזאת מובילה את מי שלא רואים את עצמם חלק מהקהילה שומרת המצוות לחשוב שהם פטורים מלימוד תורה, אבל זה לא נכון. התוצאה היא רק קיטוב והדגשת ההבדלים בחברה שלנו. התורה שייכת לכולם, וכולם צריכים ללמוד אותה, כל אחד בדרכו ובהתאם ליכולתו.
דרוש לנו ביטחון בכך שקדושת התורה תשפיע, בסופו של דבר, על חיי האנשים ועל התנהגותם ותהפוך אותם לאנשים טובים יותר.
לפני 70 שנה הרב הגדול מפוניבז', הרב שלמה יוסף כהנמן, הקים ישיבה קטנה על גבעה שוממה בפרברי בני-ברק דאז. רבים פקפקו בהצלחתה של משימה שאפתנית זו. כששאלו אותו "בשביל מי אתה בונה את הישיבה?", השיב הרב ברצינות רבה: "לתושבי עין חרוד". עין חרוד היה אז קיבוץ שמאלני ואנטי-דתי עד מאוד, שנראה רחוק מלימוד התורה ומהמסורת ועל אחת כמה וכמה מקיום מצוות. החודש, חברים מקיבוץ עין חרוד בילו יום של לימוד תורה ותפילה ודיונים בנושאים רציניים עם התלמידים בישיבת פוניבז' בבני-ברק. בעין חרוד מתקיים שיעור תלמוד שבועי כבר תשע שנים. את השיעור הזה ייסד בחור צעיר ששמו ציזלינג, שגר בקיבוץ. סבו של ציזלינג, אהרון, היה שר החקלאות הראשון של מדינת ישראל ואחד החותמים על מגילת העצמאות בתש"ח.
התורה שייכת לעין חרוד לא פחות מאשר למאה שערים. היום מתחוללת בארצנו מהפכה שקטה שבה עוד ועוד יהודים מחפשים משמעות לחייהם ויציבות ברוח ובהשקפה. לכל אורך ההיסטוריה היהודית, התורה תמיד הנחתה את דרכנו שמרה על עם ישראל גם בשעות האפלות ביותר. התורה עומדת לרשות כולם ולימודה על ידי כולם צריך להיות מטרה חשובה לחברה שלנו ולמנהיגיה.
דברי רבנו סעדיה גאון בעירק לפני 1200 שנה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" נשמעים ברורים ונכונים גם בדור שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
