ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"הגדולה העליונה של האדם, המתעלה מעל כל גודל ונשגב, היא ההסתגלות לשמוע בקול ה'. לא לחדש מעצמו, לא להעמיד חזון, לא להתחזק בעצמיות הכוחות המוגבלים אשר לאדם ולכל נוצר, כי אם לקבל. ומשה אדון הנביאים, העניו שבכל האדם אשר על פני האדמה, הוא בא אל העליוניות הזאת, אשר סיגלתו לה הענווה 'הגדולה מכולן' " (עולת ראיה ב' עמ' קנט).
כך כותב מרן הרב זצ"ל בביאורו למשנה הפותחת את פרקי אבות.
המחשבה הרגילה היא שהאדם נמדד בחכמתו, בכושר היצירה שבו ובחידושים שהוא מחדש על פני האדמה. בתרבות של ימינו השתיקה, השמיעה וההקשבה מתפרשות כחידלון, כמי שאין לו עצמיות משלו.
משה לא היה פרשן של התורה ולא חדשן ויוצר במובן הזה. משה "בסך הכל" קיבל את התורה והעביר אותה הלאה. בתורה ובחז"ל מספרים לנו מספר פעמים שמשה נשאל על הלכות התורה ולא ידע להשיב. הוא חזר לנותן התורה כדי לקבל אישור לדברי אחרים כמו פנחס, בנות צלפחד ועוד.
אבל רק משה נמצא ראוי לקבל את התורה. מדוע? כי הוא ידע לקבל דברים כמו שהם. בדרך כלל אדם השומע דברים מאחר קולט אותם דרך הכלים המוגבלים והמצומצמים שלו. הוא מפרש את מה שהוא שומע על פי נטיות לבו והבנת שכלו. אלא, שכל אדם באשר הוא אדם יש בו מוגבלויות. יהיה החכם ביותר, יהיה החזק ביותר, הכל בעירבון מוגבל לכוחות האנושיים.
כדי לקבל ולהבין באמת מה מתכוון האומר לומר, צריך להשתחרר מהמוגבלות הפרטית. צריך להיות בעל יכולת להתמזג עם האומר. כדי לקבל תורת אלקים כמו שהיא, צריך להתעלות מעל העולם החומרי ולהתמזג במובן מה עם האלוקות. משה היה "איש האלקים". הוא היה בעל ענווה כזה, שביטל כל רצון פרטי וכל הבנה הנובעת מהכוחות האנושיים בפני דבר ה'.
בנבואת משה "לא נתערבבה כל-דהו ממחשך הגבלה אנושית ויצורית, כי אם כולה דבר ה' " (שם).
"אי אפשר להשיג השגה ברורה כי אם על ידי ענווה" (מידות הראיה). נקודת המבט האנושית היא מעורפלת ונמוכה. כמה יכול האדם לחשוב ולהשיג? כמה יכול השכל האנושי לדעת דברים בוודאות?
אין בהירות אמיתית ללא ענווה, ללא התבטלות בפני הבורא, התבטלות שכולה התעלות והתרוממות האדם למדרגה עליונה המדלגת מעל לקומה האנושית הנמוכה.
היכולת לקבל את התורה כפי שהיא ולקרוא נכון את המציאות, היא רק אם אתה מסוגל לכוון את העין האנושית לעין האלקית.
אחרי שאדם קונה את מידת ההקשבה - יש ערך ומקום לחידושים האישיים שלו. "על ידי ההרגל הטוב, של הקשבת קול ה' בכל דבר, מתגלה אליו קול ה' גם בשכל, ואז דווקא בשכל ימצא את ההתגלות האלקית האמיתית. וכל מה שיוסיף חקירה והתפלספות יוסיף קדושת אמונה ודבקות, והערת רוח הקודש" (אורות הקודש חלק א' עמ' רסח).
מכאן נבין את דברי חז"ל "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אין כוונת חז"ל לענין טכני בלבד, בו מי שאומר דבר מה מקדים ומכריז כי הדברים נאמרו על ידי פלוני אלמוני, אלא כוונתם לומר כי מי שמגיע למדרגה כזו, בה הוא יכול לקבל את דברי האומר כפי שהם ולהעבירם בדיוק כפי כוונת האומר - הוא במדרגת משה רבנו. מדרגה בה הוא מזיז הצידה את אישיותו הפרטית ומסוגל להיות בבחינת "מקבל".
כל זה נלמד מאסתר המלכה: "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". אסתר היתה במדרגת מקבל. היא קיבלה את הגזירה האלקית ומילאה שליחות למען עם ישראל, מתוך ביטול מוחלט של אישיותה הפרטית ורצונותיה כבת ישראל. המוכנות להינשא למלך אחשוורוש ולגשת אליו תוך כדי סיכון חייה מלמדת על מידת הענווה וההקשבה שהיתה באסתר. כך מסביר המהר"ל: "ומה שאמר שהיתה אסתר בינונית כמו ההדס שהוא בינוני, לא גדול ולא קטן, כי ה' נתן חן אל אסתר, לכך היתה בינונית, כי הדבר שהוא במיצוע הוא יפה אל הכל ... כי הבינוני שייך אל הכל " (אור חדש עמ' קיג). היכולת להיות יפה אל הכל ושייך אל הכל, תלויה במידת יכולת ההתבטלות של האדם מגשמיותו ופרטיותו.
הגאולה היא השתחררות מכבלי החומר והפרטיות, זמן בו אנו מתחברים לקול ה' שבכל דבר ודבר. בכדי להיות ראויים לתקופה זו ואף לזכות להיות שותפים בהבאת הגאולה, יש לקנות את מידת הקבלה - היא מידת הענווה. מידה המאפשרת לנו להיות שייכים אל הכל ולא להצטמצם ולהיות מוגבלים ושייכים רק לחלק מהמציאות האלקית.
נתאמץ נא להתחבר למידת משה ואסתר ולזכות ליום בו ה' אחד ושמו אחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
