ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פט. בתחילת הפרק - פט: 9 שורות מלמטה)
שני סוגי קדימויות: 1. תדירות. 2. קדושה.
חלק א - כל התדיר קודם
א. משנה
הכלל - כל התדיר קודם - תמידין>מוספי שבת>מוספי ר"ח>מוספי חגים
מקור במשנה - (במדבר כח, כג-כד) - " כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת-אֵלֶּה . כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' עַל-עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ." (תמיד>פסח).
ב. גמרא
במשנה יש מקור לתמיד>פסח (תדיר>לא תדיר),
אבל מניין שגם ר"ח>פסח (לא תדיר>עוד יותר לא תדיר)?
1. ר' אילעא - " כאלה תעשו ליום" - שמוספי כל הפסח כמו של היום הראשון, כולל בשבת חוה"מ - שמוסף שבת>מוסף פסח .
דחייה - הפסוק נצרך לגופו.
[ ניסיון הצלה - היה ניתן להיכתב "אלה תעשו...".
דחייה - 1. א"כ היה מובן שאחד בכל יום כבש אחד. דחיית הדחייה - כתוב "ליום". 2. אלה תעשו - הכוונה ליום הראשון (לנאמר בפסוק הקודם), לכן כתוב "כ אלה...". וממילא הפסוק נצרך לגופו] .
2. כאלה תעשו - שכל העשיות שוות.
3. אביי - מהפסוק הראשון - מהתוספת של "אשר לעולת התמיד" - ללמד שהעיקרון הוא שהיא תדירה יותר.
חלק ב - כל המקודש קודם
משנה
העיקרון - כל המקודש מחברו קודם.
דוגמאות:
בזבחים:
חלקים שונים:
1. דם חטאת > דם עולה (חטאת מכפרת)
(גם לפני השחיטה - חטאת>עולה (ר" קורקוס)).
2. אימורי עולה>אימורי חטאת (עולה כליל).
קדימות כללית בזבחים:
3. חטאת>אשם (4 מתנות + יסוד מפורש. בגמרא נבאר שהכוונה לאימורי חטאת>אימורי אשם).
4. אשם>תודה, נזיר (קודש קדשים)
5. תודה ואיל נזיר>שלמים (נאכלים ליום אחד ולא יומיים, + לחם)
6. שלמים>בכור (2 שהם ארבע (בכור רק אחד), נסכים חזה ושוק).
7. בכור>מעשר בהמה (קדושתו מהרחםפ, נאכל לכהנים).
סוגי קרבנות שונים
8. מעשר>עופות (זבח, אפילו שהן עולה וחטאת + יש בו דם ואימורים (לחטאת העוף - רק הדם למזבח)).
9. עופות>מנחות (מיני דמים).
בתוך המנחות והעופות
10. מנחת חוטא>מנחת נדבה (באה לכפר)
11. חטאת העוף>עולת העוף (כנ"ל).
עמוד ב
גמרא
א. מקור
A. (אחרונים - עצם הכלל שהקדוש קודם - מסברא. כאן הגמרא שואלת על החלוקה הפנימית לדם ואיברים).
ת"ר -
במדבר ח - ו קַח אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. ח וְלָקְחוּ פַּר בֶּן-בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. יב וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה לה' לְכַפֵּר עַל-הַלְוִיִּם.
מצד אחד - וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה - חטאת>עולה - בדם (ובעשייה הכללית).
אך מצד שני - וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת - עולה>חטאת - באימורים.
B. ולמה לא מסתפקים בחטאת רגילה בזריקה הראשונה (הרי השאר לא מעכבות (לח.)).
תשובות -
1. הרי חטאת הלויים כלל לא באה על חטא, ובכ"ז קודמת, אז גם בשאר הזריקות של חטאות רגילות.
2. במערבא - הואיל והתחיל גומר.
ב. שאלות שונות על שילובים שונים של המקרים במשנה
1. שני החזקים בעולה וחטאת : דם חטאת (מרצה) - איברי עולה (כליל)?
2. שני החלשים בעולה וחטאת : אימורי חטאת (לא כליל) - דם עולה (לא מכפר)?
3. דם עולה - דם אשם?
אמנם דם האשם מכפר, אך חלש מדם החטאת (1. לא על כרת. 2. שתיים שהן ארבע).
ראיות:
a. דם עולה>דם אשם: במשנה כתוב דם חטאת>דם עולה, ואם גם דם אשם, היו כותבים דם אשם.
דחיית הראיה - המשנה רצתה לדבר על עולה וחטאת גם לגבי אימורים (ולא רצתה לחדש לגבי אימורי אשם, כי אז לא היינו יודעי לגבי אימורי חטאת).
b. דם אשם>דם עולה: כתוב במשנה - חטאת>אשם . משמע - עולה לא קודמת לאשם. ולכאורה הכוונה לדם.
דחיית הראיה - הכוונה לאימורים (אימורי חטאת>אימורי אשם, וכל שכן שאימורי עולה>אימורי אשם).
ולגבי דם, מן הסתם - דם חטאת>דם אשם, אך זה לא כתוב במשנה.
4. תודה - איל נזיר? (תודה - 4 סוגי לחמים ובאיל נזיר 2, איל נזיר בא עם עולה וחטאת)
תשובה - ברייתא - תודה קודמת.
ג. שאלות על הסברות במשנה
| חטאת 1 | עולה 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 (צ.) | 10 | 11 | ||
| דם | אימורים | דם | אימורים | אשם | תודה ואיל נזיר | שלמים | בכור | מעשר | עופות | מנחות | מנחת חוטא | מנחת נדבה |
חוזק ביחס למי שאחריו | מכפר, 4 נתינות |
|
| כליל | קדש קודשים | נאכלים ליום 1 + לחם | 2 שהן 4 + נסכים חזה ושוק | קדשו מרחם + לכהנים | זבח + דם ואימורים למזבח | מיני דמים |
| מכפרת |
|
חוזק ביחס למי שלפניו |
|
|
|
| קיצבה | לחם | בציבור (כבשי עצרת) | קדושתו מרחם | מקדש 9 ו-11. | קדשי קדשים | גם בציבור |
| שמן ולבונה |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
