ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתוך השנה
חשיבות זו גדולה בעיקר בתוך השנה הראשונה, וליתר דיוק בתוך שנים עשר חודש, מיום הפטירה והקבורה. על פי מאמרי חז"ל 2 נראה שבתוך שנים עשר חודשים מקבורת האדם הוא עומד לדין של מעלה וחייב לתת דין וחשבון על מעשיו. ואם נתחייב, ח"ו, בעונש הרי עיקר עונשו בתוך שנה זו. יש כח באמירת הקדיש לכפר על הנפטר ולהצילו מצער העונשים המגיעים לו. אמנם, על פי דברי האר"י נראה שיש כח באמירת הקדיש לא רק להציל ולכפר על רשעים, אלא גם להעלות ולרומם את הצדיקים מדרגה אחת לדרגה גבוהה יותר. אמירת הקדיש בשנה הראשונה יש לה כח להעלות את נשמת הנפטר, וגם אחרי השנה הראשונה אם היא נאמרת ביום השנה להסתלקותו.
נתבונן מעט ונבין מהו עניין זה של יום השנה ואמירת הקדיש בו. לשם זה כדאי לזכור מהו עניינו של האדם, חייו ומותו.
יום הולדת
במסכת סנהדרין 3 על הפסוק 4 : "יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו" אמרו חז"ל: "אל השמים מעל"- זו הנשמה, "ואל הארץ"- זה הגוף. האדם מורכב משני חלקים שונים, הנשמה השמימית האלוקית והגוף הארצי הגשמי. הנשמה בהיותה שמימית, ערכה הוא כללי והיא אינה מוגבלת במקום ובזמן, ואם כן היא כללית ואיננה פרטית. לעומתה, הגוף סגור בשטח מסוים שבו הוא נמצא, וכל השפעתו היא רק בסביבה הקרובה אליו ביותר. רגע הלידה הוא הזמן שבו מתחברת הנשמה אל הגוף, והיא חייבת לפעול במסגרתו ועל ידו. אם זכה האדם, הרי שנשמתו מראה את כוחה על גופו, והופכת אותו מגוף גשמי מוגבל לגוף מאיר המקרין על סביבותיו מאורו הפנימי שזכה בו.
ישנם אנשים מעולים שעוד בהיותם בחיי העולם זכו להשפיע ולרומם, להאיר ולהקרין, פעמים לסביבה הקרובה, ופעמים למרחקי מקום ולמרחקי זמן, על עמים וארצות, לשנים ולדורות. בין אלה היו כל גדולי ישראל שלאורם אנו חיים וממשיכים אורה וחיים. לפי זה יש ערך רב ליום ההולדת של אדם גדול, שבזכות אותו יום זכתה הסביבה הגשמית וזכה העולם לקבל לתוכו שפע אורה. על ידי ההתחברות אל הגוף הדומה אל העולם הזה ומסגרותיו התאפשר לאותה נשמה, שפעת אורה עליונה, להאיר ולהשפיע גם על חלשים ועלובים ולמלאם באור לקוח ממרומים.
גם לאדם בעצמו שזכה לפעול ולקדש יום זה הוא יום גדול, כי בו ביום התחילה שרשרת מעשיו, קיום השליחות האלוהית שהוטלה עליו ברדתו מטה. ירידה לצורך עליה שלו, של סביבתו, ואם זכה גם של עולם ומלואו. יום זה איננו מקרי אלא מכוון מלמעלה לצורך השלמת השליחות המיוחדת שלצרכה שלחו יוצר הכל מלך העולם אל עולמו ואל בריותיו.
על פי זה יש ערך לחגיגת יום ההולדת אם הוא נעשה מתוך תחושה של הודאה על העבר ולקבלת אחריות על העתיד. כך כותב החיד"א 5 , שביום ההולדת של האדם יש לו כח גדול והוא מוגן מפגעים ומצרות יותר מכל יום אחר, ובאותו יום טמונים כל גרעיני הצלתו בעולם הזה.
יום המיתה
אם זו חשיבות יום הלידה, מהי חשיבותו של יום המיתה? למדנו משלמה המלך החכם 6 : "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו". אם כן, יום הוולדו טוב אבל יום המוות טוב יותר. מדוע?
ההסבר פשוט ביותר: אם יום ההולדת חשוב בהיות הגוף מקבל לתוכו את אור הנשמה המאירה אותו, אף על פי כן אליה וקוץ בה. ההשפעה היא הדדית, הנשמה מאירה אל הגוף אבל הגוף מחשיך ומשפיל את הנשמה. על כרחה היא מוגבלת בגבולותיו, אורה הכללי העצום חייב לעבור רק דרך מסגרות הגוף, המקום והזמן, ואם כן ערכה הכללי הגדול יורד אל הפרט הקטן.
יום המיתה, לפי זה, הוא התעלות מחדש אל הכלל. יום המיתה הוא השתחררות ממסגרות הגוף ועליה מחדש אל הטובה במרומים בלי שכנפי הנשמה מוגבלות. מובן שנשמה שהיתה בגוף שהשפיל והרשיע צריכה זמן רב גם אחרי המיתה כדי שההשפעות המזיקות יחלפו והיא תשוב לאיתנה הקודם. אבל נשמת אדם גדול, שזכר בימי חלדו שהוא בעל נשמה ונזהר בכבודה שלא להשפילה בשפלות גופו, זכר שהיא העיקר ורק נתן לגוף את ההכרח כדי קיומו, אבל בשום אופן לא נתן לו להשתלט על הנשמה. בשבילו יום זה הוא יום גדול שבו יוצא לחירות והריהו דואה מחדש בשמי שמים.
מי שזכה והשפיע ורומם גם אחרים, דוקא על ידי גופו העושה מצוות ועוסק בתורת ה', חכמתו ורצונו, הוא לא רק חוזר הביתה ביום מיתתו, לחופש. הוא מביא איתו גם אוצרות של מעשים טובים שעשה, וברגע פטירתו הוא מרומם אותם יחד איתו למדרגה גבוהה בהרבה ממה שהיתה בחייו.
כך ניתן להבין את גדולי ישראל שהשפעתם העצומה האירה דוקא אחרי פטירתם, יותר מאשר בחייהם. אם בחייהם נדחפו ונעצרו דברי האורות שיצאו מהם, הרי שבעליתם הפרטית מגופם עלו דבריהם, אורותיהם עימהם.
כך היה הרמב"ם, שבחייו סבל מצרות ומחלוקות, ואחרי מאות שנים ככל שעובר הזמן, גדלים דבריו והשפעתם העצומה. כך היה המהר"ל מפראג שרק בדורות האחרונים התחילו דבריו לצבור עוצמה ולהתפשט בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, מה שלא זכה בעודו בחיים חיותו, וכך הוא בזמננו מרן הרב קוק זצ"ל, ועוד גדולי ישראל רבים וחשובים.
נשמה אדירה חצובה משמי שמים יורדת לעולם למשך עשרות שנים ופועלת פעולות נשגבות בתורה ובמצוות לא רק למען עצמה ולא רק ליחידים. אלא בכל דרכיה פעלה לבנות את ישראל, העם והתורה והארץ, לגוף עצום וכביר הראוי להיות כסא ה' בעולם. אין זו פעולה עם האדם, זוהי פעולה עם האלוהים. וביום הפטירה משנה לשנה עולים מעשיו ומחשבותיו של אותו הצדיק שפעל עם אלוהים ועם אנשים. אותם מעשים מקבלים את הערך הכללי הרוחני המשוחרר ממסגרות הגוף והחומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
