ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. אתמול - בהמה אסורה שנתערבה בבהמות מותרות - אינה בטלה ברוב.
ב.
A. שואלת הגמרא - נכון שבתוך התערובת אינה בטלה, אך יש דרך נוספת להתיר ברוב - "כל דפריש מרובה פריש"!
שיוציא אחד אחד והם פרשו מהרוב ומותרים).
תשובה - כאן כיוון שזה חשוב, חז"ל מחשיבים זאת כ" קבוע " - ואז כל דפריש כמחצה על מחצה ואסור.
[ B. שיגרום להם לזוז ואז לא יהיה קבוע? (תוס' - בפסחים ט: אם פרש מהקבוע לפניו - עדיין נחשב קבוע, לכן מפרש שיעשה זאת שלא בפניו, שפותח להם דלת).
תשובת רבא - יש גזירה :
1. שמא יבואו כמה כהנים ויקחו את רוב הבהמות בבת אחת - ובזה לא אומרים "מרובא פריש" - כי לקח את הרוב.
[שני שלבים בתשובת רבא - 1. החשש שיקריבו בבת אחת. דחיית ההוא מרבנן - אחרי שפרשו והותרו לא חוזרים לאיסורם (כמו שאם ישימו של הדם בכלי אחד לא יחזרו לאיסורם). 2. החשש שיקחו בבת אחת. שחיית הגמרא - זה לא אפשרי מציאותית].
2.שמא יקח מהקבוע בלי להזיז אותם (תוס' - וגוזרים אפילו בפרשו מעצמם שלא בפניו, אך רק ב"קבוע דרבנן" כמו כאן, לא בקבוע רגיל - ששם אם פרש מותר).
(ב, שליש עליון)
ג. אם בכל זאת הקריב - מה הדין? (סוגיית דיחוי)
רבא - לא מרצה (כיון שרבנן גזרו שלא יקריב ושאין פיתרון, זה נחשב דיחוי , ו" כיון שנדחה - נדחה " (אפילו אם בסוף יגלו מי הבהמה האסורה)).
קושיות:
1. רב הונא ב"י ממשנה בקינין - התערובת חטאת ועולת העוף לא בטלות ברוב, וימותו כי א"א לפדות וא"א להקריב, ואם לא שאל והקריב - אמה שבמקום הנכון כשר ובעליו יצאו יד"ח. ואם עשה חצי חצי - שניהם פסולים כחי מחמירים מספק.
למה שם לא אומרים שנדחה?
תשובת רבא - משנה זו סוברת שבע"ח לא נדחים, (ואילו רבא כמ"ד שנדחים (במחלוקת ביומא סד., והוזכר אצלנו בדף יב ועוד)).
2. משנה עז: - איבר (למשל ראש) של עולה בעלת מום שהתערבב באיברים של עולות כשירות,
לכתחילה - אסור להקריב כי לא בטל ברוב (כי חשוב ), אך בדיעבד אם הקריב מקלים (כיון שמהתורה כן בטל) - ותולים שמה שהקריב זה בעל המום (הפול מ"כל דפריש"!) - ומקריבים את השאר - משמע שלא נידחו!
תשובה - המשנה כחנן המצרי שלדעתו אין דיחוי כלל (גם לא בבע"ח שחוטים).
(חנן המצרי אמר זאת לגבי שעיר הפנימי שלפני שנזרק דמו מת השעיר לעזאזל, שלא צריך להביא שניים חדשים אלא רק אחד במקום השעיר לעזאזל, כיוון שהפנימי לא נידחה - כי לדעתו אין דיחוי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
