ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
ישמעאל היה ונשאר בעיה לאברהם ולצאצאיו לכל אורך ההיסטוריה האנושית. הכמות העצומה של "מומרים" למונותיאיזם שהביאו אברהם ושרה - רבנו מנחם מאירי (שחי בפרובנס לפני כ700 שנה) אומר שהם היו רוב האוכלוסייה באזור בתקופה ההיא - חזרה לפגאניות אחרי מותם של אברהם ושרה. המדרש מספר לנו שאברהם זכה לראות בימי חייו את עשיו ויעקב, התאומים של יצחק ורבקה, וכבר אז חש שמשהו השתבש בשושלת שלו.
בקיצור, אפשר לתאר את חייהם של אבות ואמהות האומה והאמונה שלנו כמרים-מתוקים לכל אורכם. למעשה, התבוננות בחיים של כל אחד מהאבות והאמהות, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב, לאה, רחל, בלהה וזילפה תעורר בנו תחושת הזדהות, אם לא עצבות ממש, על מה שהם נאלצו לעבור ולסבול בחייהם. לבני אדם יש נטייה להלל דמויות מהעבר ולצייר תמונות הרבה יותר ורודות של אירועים והישגים מהעבר. אך התורה איננה עושה כן כשהיא מתארת את חייהם של מייסדי העם היהודי ואמונתו.
האקסיומה המפורסמת במסורת היהודית אומרת "מעשה אבות סימן לבנים". חייהם של האבות, ההיסטוריה של ראשית העם היהודי היא סימן לכל החיים היהודיים בהווה ובעתיד. לכן, בתוכנית הכוללת של האירועים והחיים נוכל לצפות, לכל היותר, לכך שיהיו מרירים-מתוקים. זאת לא תפיסה פסימית. היהדות במהותה אופטימיות ונושאת עיניים לעתיד יותר מכל אמונה אחרת. למרות זאת, יש פה הערכה מציאותית של החיים שלנו כיחידים וכאומה. יש הרבה הפרעות והסחות דעת בחיים שלא מובילות אותנו לשום מקום.
כל ניצחון וכל הישג שהעם היהודי השיג ביגיעה וכנגד כל הסיכויים, כמו נס לידת יצחק, נמצאים תמיד בסכנה. אם זה לא היטלר, אז סטלין, ואם לא סטלין, אז עראפת ואחמדינג'ד. הרשימה אינסופית, והסכנה אורבת בכל מקום. יש אנשים שנרתעים ואפילו מתים (מבחינה יהודית) לנוכח ההבנה שזה גורם קבוע בחיי העם היהודי. הם היו רוצים להעמיד פנים שזה לא המצב, שהכול יכול להיות רק מתוק, בלי שום מרירות. לו רק ניתן... אבל המציאות היא שזה פשוט בלתי אפשרי. במובן זה חיי האבות והאמהות בתנ"ך משמשים לנו דוגמה מצוינת להתמדה, אמונה ומחויבות גם לנוכח אתגרים ואויבים.
התורה מספרת שאברהם מת "זקן ושבע ימים". אפשר להבין את הביטוי הזה בדרכים שונות. אפשר להסתכל עליו בצרות עין ולומר שלאברהם כבר נמאס מהחיים, שהיו לו מספיק צרות ואכזבות בחיים. גם יונה הנביא אומר לקב"ה ברגע של ייאוש "קח את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי". בהיסטוריה האנושית והיהודית היו רבים שאמרו בדיוק אותו הדבר, והיו עוד רבים שחשבו כך בלי לבטא את זה במילים.
אלא שלפי כל הפרשנים המסורתיים, אברהם איננו רואה שחורות או חש ייאוש בסוף חייו. הוא בטוח שההבטחות שנתן לו האלקים יתגשמו, שהעולם יתברך בזרעו ושארץ כנען תהיה ביתו ונחלתו של העם היהודי. הוא בטוח שצאצאיו ילמדו לחיות חיים פוריים ומוסריים בעולם שהוא, במקרה הטוב, מר-מתוק, ולא ייכנעו לפיתויים של נהנתנות וחומרנות מושחתת מצד אחד, ומצד שני יצליחו להתקיים ולהתפתח גם בתנאים של עוני נורא וחברה לא סובלנית. הוא מרוצה מחייו וממה שהשיג בהם, ומבין שחצי הכוס המלא תמיד טוב יותר מהחצי הריק. זו הדוגמה והמופת לחיים שמורשתו מעניקה לכולנו בעולם הקשה שבו אנחנו חיים היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
