ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו אנחנו מתמודדים עם אסונות טבע חוזרים ונשנים שהביאו למותם של מאות אלפי אנשים, עם האיום במלחמה גרעינית שתמיט חורבן שאין דומה לו ועם משברים כלכליים שפוגעים קשות בחיוניות של חברות, אומות ויחידים. הסיסמה של לואי מלך צרפת "אחריי המבול" היא ביטוי קולע לצורת החשיבה של חלק ניכר מהאנושות היום. יש מעט מאוד אופטימיות בעולמנו היום. מבשרי התקווה והשינוי אינם משכנעים בדבריהם ובוודאי לא במעשיהם או במדיניות שלהם. לכן פקדה אותנו אדישות כללית. אין חלומות גדולים, מדיניות נועזת, נכונות להסתכן או חזון בדבר מה שצריך ואפשר להשיג. כל האידיאלים הגדולים והתנועות הגדולות שאפיינו את ראשית המאה העשרים התנפצו לרסיסים בראשית המאה הזאת. רטוריקה פוליטית איבדה כל אמינות, ומגידי עתידות "קבליסטים" ופעילי זכויות אדם הם בעיקרם מתחזים. אנחנו מתפללים לגשם, אך חוששים מהמבול.
לתמונה הזאת נכנסת התיבה. התיבה מסמלת לא רק הצלה של אדם אחד ומשפחתו מפגעי המבול, אלא גם את היכולת להתעלות מעל הפחדים והחששות הפנימיים ולהציל את תכלית חיינו מפסימיות ומניהיליזם. לרעיון התיבה המצילה מתלווה חיזוק בצורת תופעת טבע של קשת בענן שמייצגת את הברית הנצחית בין האנושות לבורא, התחייבות שהמבול לא יחזור. אין לטעות בהבנת משמעות הקשת או להפריז בכוחה. הקשת איננה ערובה לכך שלא יתרחש שוב אסון טבע, או שלא יהיו אסונות מעשה ידי אדם, כמו מלחמות וסכסוכים. יש בקשת בענן הבטחה שהחיים האנושיים תמיד יימשכו כך או אחרת. לפיכך מוטלת עלינו החובה להפוך את החיים האלה ליצרניים, משמעותיים ובמובן אמיתי, גם נצחיים.
התיבה הייתה ועודנה הרצון של האנושות לא רק לשרוד את איום המבול שקיים בכל מקום, אלא גם להתגבר על הסכנות ולחזק את הקשת בענן, בלי הסחות הדעת מדברי שקר ותקוות שווא מצד אחד ובלי נבואות הזעם והחורבן מצד שני. כל דור מקבל משימה לבנות את התיבה שלו. הוא מצווה גם להעביר את מסר הקשת לדור הבא, ולנטוע אמונה, מסורת וערכים בחייהם של אלה שיבואו אחריו על האדמה הזאת.
כל זה נכון לגבי האנושות כולה. זה נכון שבעתיים כשמדובר בעם היהודי. היהודים בכלל וישראל בפרט מוצאים את עצמם מוקפים אויבים ובעיות קשות. אנחנו העם היחיד שעמים אחרים רוצים בגלוי שייפול קורבן למבול חדש. נדמה שהעולם איננו ער לכך שגורל האנושות כולה קשור קשר בל-ינתק לגורל היהודים. היינו מצפים שהסיפור של המאה העשרים והאירועים האיומים שהתרחשו בה יבהירו את הלקח הזה היטב. ברור שזה לא קרה. אך אנחנו, היהודים, צריכים בכל זאת להמשיך לבנות את התיבה שלנו. התיבה הקטנה והחלושה שלנו לכאורה עמדה בכל מבול שההיסטוריה הפילה עלינו. אנחנו צריכים להפיח בעצמנו רוח חדשה ולחלום שוב חלומות גדולים, לראות את התמונה הגדולה ולהתרכז פחות בפרטים שוליים שמסנוורים אותנו מלראות את ההישגים ואת היעדים שלנו.
אנחנו חייבים לבנות את עצמנו מחדש אבל בלי להשליך את אוצרות העבר שלנו. הקב"ה הבטיח לעם היהודי לב חדש ויכולת להתמודד עם האתגרים. מעל הכול אנחנו חייבים לחנך את הדור שלנו ואת הדורות הבאים לשמור על הקשת בענן שמשתקפת בתורה ובמסורת שלנו. בורות בנושאי היהדות, נהנתנות וסגידה לאלילי שקר שמתחזים לטובת הכלל הם המבול האמיתי שמאיים על קיומנו ועל הצלחתנו בעתיד. הקשת מלמדת אותנו שהתיבה שלנו תעמוד בכל מבול, והדורות שיהיו חכמים מספיק להיכנס לתוכה בוודאי יצליחו להינצל מכל מבול או אסון בלתי הפיך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
