ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
בתוך כל הוועדות, החקירות והטחת ההאשמות שבוודאי יבואו בעקבות השריפה ההרסנית, השאלה האמיתית היא איזה מסר נשלח לנו באירוע הזה. חוסר היכולת שלנו להשיב לשאלה הזאת בוודאי מחליש את הנחישות שלנו ומחזק את הפקפוק העצמי שמכרסם בנו. חנוכה, מועד של שמחה ואור, של חופשות וסופגניות, הפך לפתע בזיכרון שלנו לזמן של אש ומוות, של חורבן ואימה. שוב אנחנו עומדים חסרי הגנה ונבוכים לנוכח אסון ואובדן. אנחנו משתמשים בקלישאות מפני שאין לנו היכולת לבטא במילים נכונות את הסערה שמתחוללת עכשיו במוחנו ובנפשנו.
הלועגים וקטני האמונה בוודאי ייחסו את המאורע לאקראיות של הטבע שקיבלה סיוע מרשעות, הזנחה וקטנוניות של בני אדם. אך למאמין אין תשובה כה קלה או מוצא כה נוח מן הבעיה.
ברגעי הכאב והייאוש אחיו של יוסף אמרו "מה זאת עשה אלקים לנו?" השאלה הזאת הדהדה בכל ההיסטוריה היהודית, ושריפת חנוכה מצטרפת עכשיו לתקריות רבות אחרות בסיפור החורבן, הרדיפות והעוולות, לכאורה, שמהם סבל העם היהודי.
לא אנסה להתמודד עם בעיה כל כך עצומה. ספר איוב עומד כתזכורת בוטה לחוסר התוחלת שבניסיון לקרוא את מחשבות האלקים, כביכול. הסופי לא יכול להתמודד עם האינסופי, וניסיון לעשות זאת רק מתיש ומתסכל לאין שיעור. למרות זאת, יש תובנה ברורה שכולנו יכולים ללמוד מהתרחשות כמו השריפה בחנוכה: חוסר הוודאות המאפיין את החיים והאירועים. דווקא חוסר הוודאות הזה מעניק לחיים את ערכם ודוחף אותנו להפוך אותם לפוריים ובעלי משמעות. לפיכך אנחנו מצווים לנצל אותם עד תום בהתאם לזמן ולנסיבות שהחיים מספקים לנו.
לזאת התכוון רבי עקיבא כשאמר שאסור לדחות למחר לימוד תורה או כל מעשה טוב ומועיל אחר, מפני שאדם לא יכול לדעת מה יביא לו יום המחר. מסיבה זו היהדות מתעבת התמהמהות והשתהות. חוסר הוודאות בחיים גדול מכדי שנרשה דחיות, בזבוז זמן והחמצת הזדמנויות. אם יש משהו שאפשר ללמוד מאירועים ואסונות בלתי מוסברים, הלקח הוא שחוסר הוודאות של החיים מאלץ אותנו לחיות אותם במיידיות ומתוך תבונה. תכננו לחגוג את חג האורות, אך במקום זאת נאלצנו לציין חנוכה של שריפה בוערת ומשתוללת, אש רצחנית. אין ספק שיש מה ללמוד מהעובדה הפשוטה הזאת שהיינו עדים לה עכשיו.
בראש השנה וביום הכיפורים, לפי המסורת קהילות אשכנז, אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת מוסף עוסק בספר הדין הנכתב בשמים לקראת השנה הבאה. מוזכרות בפיוט צורות שונות של מיתה ואסון, ואחת מהן היא "מי באש". חשבתי על הקטע הזה כששמעתי את הבשורות העצובות על שריפת היער הגדולה בצפון ישראל ועל האנשים שקיפחו את חייהם, אנשים צעירים וחפים מפשע. הפיוט לא מציע שום סיבה לרשימה הארוכה של האסונות האפשריים שיכולים לקרות וקורים לבני אדם דרך קבע. כך נכתב בספר בשמים, והסיבות למה שנכתב בו לא מתגלות לנו בעולם הזה.
הרבי מקוצק אמר בתמציתיות "למאמין אין שאלות, ולספקן אין תשובות." זאת אולי ההערה הנבונה היחידה שאפשר לומר בעניין השריפה הגדולה של חנוכה שאיתה התמודדנו לאחרונה.
מי יתן והמשפחות השכולות ימצאו נחמה, והפצועים ימצאו רפואה מהירה ושלמה, והלוואי ורק אירועים טובים יפתיעו אותנו בעתיד, למרות כל חוסר הוודאות שבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
