ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אך כמו שקורה עם הרבה ביטויים או אמונות עממיות, האמרה הזאת לא לגמרי מדויקת. האיבה והמרירות ששררו במשך עשרות שנים בין יוסף לאחיו לא נשכחת בקלות. בפרשת השבוע הבא נראה שהאחים חושדים שיוסף נושא בלבו כוונות רעות כלפיהם, ושיוסף, אחרי מות יעקב, מתרחק מאחיו אט-אט. פצעים נרפאים אמנם, אבל הם תמיד משאירים אחריהם סימנים וצלקות. התחרות בין יוסף ליהודה, שהיא המרכיב המרכזי בחלק הראשון של פרשת השבוע הזאת, נמשכת אלף שנות היסטוריה יהודית וכמעט מפצלת את העם היהודי, ולא רק את הממלכות שלו, לשתי סיעות יריבות. לכן, על אף שפרשת יוסף ואחיו מסתיימת יפה ובאופן משביע רצון, לכאורה, בסיפור של פרשת השבוע הזאת, המשקעים מכל החשדות, היריבות והזיכרונות המרים, שמקבלים ביטוי ברור בהמשך הסיפור, מעיבים על כל תקווה לסיום אופטימי מדי לסיפור המשפחתי המרתק הזה.
לכל אירוע אנושי יש השלכות מתמשכות יותר וחשובות יותר ממה שאנשים משערים בתחילה. מאחר שכולנו חיים רק פרק זמן מגובל, קשה לנו להבחין בהשלכות מרחיקות לכת של המעשים שלנו. אילו הבינו אחיו של יוסף שהתנהגותם כלפי יוסף תביא, מאות שנים אחר-כך, לפיצול הממלכה היהודית בארץ-ישראל, אולי הם היו מתנהגים אחרת ואולי יוסף עצמו היה מתנהג כלפיהם אחרת. לא לחינם לימדו אותנו חז"ל שהחכם הוא האדם שרואה את הנולד, האיש שמבין את ההשלכות של מעשים בהווה על העתיד. הרעיון הזה הוא גם הבסיס לדברים אחרים שאמרו חכמינו על כך שאפילו החכם צריך להיזהר מאוד מפני תוצאות לא צפויות ולא מתוכננות של מעשיו ודבריו. לא פעם ההשלכות של מעשינו הן ההיפך הגמור ממה שרצינו להשיג.
החרם הרבני על שפינוזה הנציח אותו, כפי שלהבדיל, החרם על החסידות הפך אותה לתנועה הפופולארית ביותר ביהדות מזרח אירופה. יוסף ואחיו, כמו כולנו, אינם מסוגלים לשנות את העבר. אך כשמבינים איזה קרע אירועי העבר יצרו בחיים היהודיים, ראוי לעשות מאמץ מיוחד כדי להגיע לפיוס אמיתי. נדרשה לנו עבדות מצרים והגאולה ממנה כדי שנגיע לאחדות כעם, אותה אחדות שקיבלה ביטוי ברגע ההתגלות על הר סיני. אסונות מאחדים אותנו. ראוי שנלמד לחיות יחד בשלום גם בלי אסונות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.













