ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
לאחרונה, שמנו לב שמידי פעם נעלמים לנו סכומי כסף בבית. כאשר עקבנו גילינו שילדנו, בכתה ב', מידי פעם לוקח סכומים מהארנק, קונה ממתקים ואף מחלק אותם לחבריו. בשלב ראשון החבאנו את הכסף. אבל לא ברור לנו כיצד להמשיך. האם להעניש אותו, לצעוק עליו או לעבור לסדר. אנו חוששים אולי יתפתח בכיוון עוד יותר שלילי.
תשובה:
היחס לכסף במשפחה הוא מוקד, ולפעמים גם מוקש לא קטן. אנו זקוקים לכסף כדי לקנות כל דבר. מוצרי יסוד כמו לחם וחלב, וגם מוצרי מותרות. היחס שלנו ההורים, לכסף, הוא הקובע גם את יחסם של ילדינו. אנו מתייחסים לכסף בשני כיוונים: האחד, הכסף שלנו. והשני, הכסף שאינו שלנו . פגשתי פעם אדם שכף ידו השמאלית היתה קשה והעור היה מעובה. שאלתיו ממה זה נגרם לו. הוא סיפר שבילדותו שלח ידו בממון אחרים, ובא לביתו. אביו שאל אותו מנין הכסף, והוא ניסה להתחמק אך אח"כ הודה בגניבה. אביו נטל סכין עבה, ליבן אותה ע"ג האש, וציוה עליו להושיט את כף ידו השמאלית. הוא שם את המתכת הלוהטת ע"ג כף ידו, וצוה עליו: סגור את היד. בעל כורחו, החזיק בידו את הסכין, ולאחר שניות, התעלף. לאחר שיצא מבית החולים בו טופל בכוויה קשה בכף ידו, קרא לו אביו ואמר: מעתה זכור: יד ימין מיועדת לקחת ממון שלך. ויד שמאל מיועדת, לא לגעת בממון שאינו שלך. ומאז, סיים דבריו, ואמר לי: "כל פעם שאני נוגע במה שאינו שלי אני מרגיש כאב ביד שמאל". כמובן שאנו לא נחנך את ילדינו ע"י גרימת נזק. הבאתי את הסיפור כדי להמחיש עד כמה אנו חייבים להחדיר לילדינו את שתי הזוויות הנוגעות לכסף: כסף שלנו וכסף שאינו שלנו.
ולענייננו: הורים שברור להם שאין לשלוח יד בממון אחרים, וכך הם נוהגים גם הלכה למעשה, חובתם להעביר זאת לילדיהם, בעוצמה החזקה ביותר. השאלה היא: כיצד? פניה לילד מתבססת על "מה לא לומר לו", ואח"כ "מה כן לומר לו". בשום אופן אסור לפנות אליו בהאשמה: מדוע גנבת , זה אסור, הקב"ה כועס עליך וכו'. צריך לזכור שהתורה פוטרת ילד מאחריות גם לגניבה "עבד וקטן פגיעתן רעה", לכן קטן פטור על נזק שהוא גורם לאחרים, וגם על שליחת יד בממונם. בנוסף לכך, אם מאשימים ילד בדבר מה, הוא מרגיש צורך להתגונן, וההתגוננות הראשונה היא ההכחשה. לכן צריך לומר לו רק דברים חיוביים, מבלי להזכיר את מעשה הגניבה. למשל: "בננו היקר, כסף זה דבר ששייך רק לאבא ואמא. אם יש לך צורך לקנות משהו, אבא ואמא יקנו לך בשמחה. אבל אף פעם אל תנסה לקחת לבד". לאחר אמירה כזאת, הילד יכחיש ויאמר: לא לקחתי, זה לא אני וכד'. ומיד צריך לענות לו, ש"אנחנו לא מדברים על מה שלקחו מהארנק שלנו", אלא כנושא כללי: לא לוקחים כסף בלי רשות אבא ואמא!
מה פשר ההתנהלות הזאת? בכך אנו מרוויחים הכל. מחד, אנו לא תוקפים את הילד, לא גורמים לו להתבצר בעמדתו ולסרב לשמוע את דברינו. מאידך, אנו מבהירים לו שכנראה אנו יודעים שהוא שלח ידו בכסף, ועם זאת, לא מאשימים אותו. בכך נפתח הפתח לתיקון לעתיד.
אנו מעבירים לו מסר ברור: יד אחת לוקחת מה ששלך-שלנו. יד שניה, לא לגעת בממון שאינו שלך.
ובשאלה, האם להסתיר את הכסף המזומן: אפשר להצניע שטרות כסף. אך במקביל, אני ממליץ שלא להסתיר כסף קטן, מטבעות של שקל אחד וכד'. אפשר להחזיק מטבעות בארון ידוע, שגם הילדים יודעים זאת. בכך ברור להם שאנו סומכים עליהם ונותנים בהם אמון מחד, ומאידך, איננו מסכנים סכומים גדולים העלולים לסנוור עיניים, לילדים או לזרים.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
64 - לשים לב לתשומת לב
65 - התייחסות לכסף בחינוך
66 - חינוך בגיל הנעורים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
