בדורו של נח | הרב אליהו ברין | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
נח

קטגוריה משנית

1900

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנן בן שלומית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרשת נח תשע"א 1

הקדמה לפרשיות בראשית נח
הרצי"ה היה נוהג לומר שפרשות בראשית נח הם פרה היסטוריה, כלומר כמו התקופה שלפני ההיסטוריה שאנו לא יכולים להבין את המושגים שיש שם, גם כאן הפרשיות הם כאילו לא תורה במובן זה שאנו לא יכולים להבין את מושגי החיים שבהם חיו לפני הופעתו של אברהם אבינו שהוא תחילת עמ"י, הם חיו המון שנים והכל אצלם היה שונה. יש מקום להבין מה הפרשיות האלה כן תורמות מתוך ההכרה של עמ"י.

שאלות
אדה"ר היה יציר כפיו של הקב"ה, כל הבריאה היתה בהתחלה בשיא תפארתה, ולכן צריך להבין כיצד היא הדרדרה עד כדי כך שהיה צריך להביא מבול וכאילו להתחיל את הכל מהתחלה.
עוד צריך להבין לגבי נח, כתוב עליו "ונח מצא חן בעיני ד'" "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח" דמות מאוד מיוחדת, דמות גדולה שממנה אח"כ צמחה כל האנושות והעולם, וגם חז"ל דורשים "בדורותיו" וכ"ש בדורות אחרים (לאחד הפירושים במדרש). וצריך להבין איזה גדלות מיוחדת יתירה ישנה בנח ע"ג הדורות שיהיו.
מתוך כך צריך גם להבין את עניין המבול ודור הפלגה.

העולם מסוגל לנפילה
כהקדמה אנחנו רואים שכשאנו חוזרים לחטא אדה"ר שאכל מעץ הדעת אנו רואים שכבר בגן עדן היה אפשרות של חטא. אמנם הרע היה מבחוץ לו, אבל עדיין היתה אפשרות של בחירה וגם אפשרות של נפילה ולקיחה מעץ החיים. והתורה לא חוסכת במילים ומלמדת אותנו שאפשרות הנפילה של האנושות היא עד כדי חורבן של כל המציאות והבאת מבול לעולם. א"כ השיעור הראשון שאנו לומדים הוא עד כמה גדולה אפשרות הנפילה של האדם, בלא תורה ומצוות וכפי שיבואר.

אישיותו המיוחדת של נח ומציאותה המופלאה של התיבה 2
כפי שאמרנו מנח צמחה כל ההויה, כל העולם החדש. הרמב"ן 3 כבר שואל כיצד התיבה הקטנה יכלה להכיל את כל היצורים, הרי יש הרבה סוגים של בע"ח, והוא עונה שהיה כאן נס. אבל לא היתה רק הכלה פיזית של כל הבריאה בתוך התיבה, אלא נוח היה כולל את היצורים גם באופן רוחני, האדם שהוא נזר הבריאה כולל בתוכו את כל הרצונות והשאיפות שקיימים בכל ההויה. כותב הרב באוה"ק 4 : "כל הכשרונות הנפלאים הנמצאים בבע"ח, שלפעמים אנו משתוממים עליהם, והאדם לא יוכל להגיע להם לחקותם כי אם אחרי לימוד גדול וארוך, וגם בכל זאת לא יוכל כי אם להיות קרוב לאותה המדה המכוונת שבכשרונותיהם, הם באים אליהם מפני שכל מדרגות בע"ח למיניהם, אורות החיים שלהם הם שברים של נשמה גדולה עליונה, מלאה חכמה וכשרון, שנתחלקה לסעיפים רבים..." ממשיך הרב: "נשמת האדם בהרחבתה, כוללת היא בתוכה את הנשמות הפרטיות של כל הברואים כולם. כל נפש חיה נצוץ הוא מאור האבוקה הגדולה הכללית, נשמת האדם... והכל עורג וחותר לשוב אל האורה העליונה במילואה, להאחד עם נשמת האדם, להיות מואר באורה... בנשמתו היסודית של נח נתגלו כל יצורי העולם, כל החיים כולם, הם באו אליו אל התיבה במשיכה טבעית פנימית, כהמשכת הענף לשרשו". נח כולל בתוכו את כל היצורים, ולכן הם באו לתיבה לבד, כדי להידבק בשורש שלהם.
הזוהר 5 אומר: "מאן תיבה דא ארון הברית ונח ותיבה לתתא הכי הוו כדוגמא דלעילא נח כתיב ביה ברית דכתיב והקימותי את בריתי אתך וגו' ועד דאתקיים ביה ברית לא עייל לתיבותא דכתיב והקימותי את בריתי אתך ובאת אל התיבה וכדין הוה תיבה ארון הברית..." מה הדמיון לארון הברית- בארון היה הלוחות הראשונים מעשה אלוקים והלוחות השניות שהמכתב היה מכתב אלוקים. הוא היה השיא של קה"ק, ובעצם גם בו כמו בתיבה היתה כלולה כל המציאות באופן תמציתי ריכוזי.
בפרקי דרבי אליעזר 6 לגבי אותו כרם שנח נטע: "מצא נח גפן שגורש ויצאה מגן עדן ואשכלותיה עמה נטל פירותיה ואכל וחמד אותם בליבו ונטע ממנה כרם בארץ בו ביום נשתגשגו פירותיה דכתיב ביום נטעך תתשגשגי". א"כ בתיבה היתה מעין שלמות של גן עדן, מעין שלמות של הבריאה.
במוסר אביך 7 : "הדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמח"ל ז"ל בפירושו לאדיר במרום מעניין המבול ותיבת נח. שדומה היה לו האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים נתקנו בפנים האידרא, כמו שנתקן העולם כולו ע"י גידול בע"ח והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא היה אפשר להתפשט בעולם מצד שמידת הדין גרמה שיהיה מבול ע"פ כל הארץ, לכלות פשע ולהתם חטאת, וכמו כן התיקונים הגדולים הגדולים של מאורות הקדושה לא היה אפשר שיתפשטו בעולם, מפני טפשות לב אנשי העולם ע"י זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות". מכאן אנו לומדים שהיה פה משהו שלא יכל להופיע בשלמות, היה פה פוטנציאל שלא היה יכול להיקלט בדור של נח שהוא יופיע בעתיד, כמו שהאידרא של רשב"י שלמדו את תורת הסוד ועוד לא היה מתאים להופיע אותה בעולם כי העולם לא היה ראוי לקבל את האור הזה.

מוסר אנושי ומוסר אלוקי
העולם לא היה מוכן לקבל את האור הנשמתי שהיה בנח, משום שמוסר אנושי אינו יכול להתקיים לולא מוסר אלוקי, וכה דברי הרב באוה"ק 8 : "המוסר של חול איננו עמוק, ואינו נכנס בפנימיות הנשמה, ואף על פי שהאדם נמשך אחריו לטובה, על ידי שמכיר את היושר שיש בדברי הגיון, אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות, כשהן מתעוררות בחזקה. וקל וחומר שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות, את הצבור האנושי בעמקו והיקף גדלו, לחדור אל עומק הנשמה, ולהפוך אל האדם הכללי והפרטי לב בשר תחת לב אבן. לא יש עצה אחרת כי אם שיהיה מודרך על פי המוסר האלהי. וכדאי הדבר, שיטעה האדם בכמה טעיות בדרך מהלכו, ובלבד שיבסס את חזון עולמו ומוסר חייו על פי אותו העומק של המוסר האלהי, משימעט בכשלונות ויחיה חיים רוחניים רפויים, על ידי השפעה שטחית של המוסר החלוני". במוסר של החול יש כמה חסרונות ביחס למוסר האלוקי: 1) הוא לא עומד בפני הסתערות של תאוות שונות 2) הוא לא יכול להדריך את הכללות 3) הוא בד"כ לא עובר לדורות הבאים. כל זאת משום שהוא לא חודר לעומק הנשמה, אל פנימיות החיים של האדם, ולכן אין אפשרות אחרת כי אם שתבוא הדרכה של מוסר אלוקי. אמנם ברגע שנח יוצא מהתיבה בעולם החדש יש כבר שבע מצוות בני נח שהמהר"ל מסביר שהם הבסיס המוסרי הטבעי, יש בהם מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו שהם הבסיס להבדלה בין אדם לבהמה. זה כבר נסיון של מוסר אנושי מוסדר, אבל גם הוא לא יכול לצלוח כל עוד אין הדרכה אלוקית של מוסר אלוקי שלם שיבוא מאת ד'. ולכן אפילו נח הגדול נפל. בשמועות הראיה הרב מכנה את זה חכמה ורצון, אפשר לקרוא לזה חכמה אנושית וחכמה אלוקית. הרצון זאת היא ההדרכה של המוסר האלוקי. יש אומרים שתרי"ג מצוות אם נחבר להם את 7 מצוות בני נוח נגיע לכת"ר, בחינת הכתר שזו המידה הכי גבוהה שמבטאת את מדרגת הרצון, שהוא מעל החכמה. א"כ אין בכח המוסר האנושי להחזיק לולא מוסר אלוקי שאליו הוא ישתעבד.
אמנם גם המוסר האנושי נצרך כקומה שעל גבה נבנה המוסר האלוקי, וכמו שאומר הרב באורות התורה 9 : "'דרך ארץ קדמה לתורה'. הקדמה זמנית מוכרחת לדורות, המוסר בטבעיותו, בכל עומק הודו וכוחו האיתן, מוכרח להקבע בנפש ויהיה מצע לאותן ההשפעות הגדולות הבאות מכחה של תורה... ואם יש הכרח לפעמים להביא את שפעת התורה בלא ההקדמה של השתרשותו של המוסר הטבעי בטהרתו, זהו דרך של הוראת שעה, והחיים מוכרחים להיות מסבבים שישוב המהלך לסדרו האיתן: הקדמתו של המוסר הטבעי בכל שלמותו, כדי לבנות על מצעו את הטרקלין של התורה והיראה העליונה". וממשיך הרב: "כל דבר של תורה צריך דרך ארץ שיוקדם לו. אם הוא עניין שהשכל והיושר הטבעי מסכים לו, צריך לעבור בדרך ישר, בנטית הלב והסכמת הרצון הטהור המוטבע באדם, כגזל, עריות, וצניעות, מנמלה, יונה, וחתול...". א"כ הדרך ארץ אע"פ שאינה שלמה בפנ"ע, היא בסיס והכנה, מצע שעליה אפשר לבנות את קומת התורה שהיא המוסר האלוקי. אולי בגלל זה קדמו פרשיות בראשית נח, כדי להטמיע במציאות את המוסר האנושי שעל גביו יוכל להופיע אור התורה.
הרב כותב בשמונה קבצים 10 שהיו אנשים ענקיים באותו זמן שבאמת בנו את הקומה הזו: "לא רעיון של תוהו הוא, שנמצאים אנשים גדולים ונשאים בעולם, שראויים להיות מלכים אדירים, במלא המובן של השליטה, שרצונם ראוי להיות חק ומשפט, מפני גדלותם, מפני אור החיים העזיזים והישרים שמאיר בהם בהשפעה רבה. בכנס"י יכולים ג"כ להימצא אנשים כאלה, שמרגישים את ענקת רוחם בקרבם פנימה, והם מלאים עז וענווה, ועורגים הם למעמד של הוד חירות, הבא דווקא מתוך הערפל של החושך שמכסה ארץ. מכירים הם את העיזוז של הקדושה החפשה, את המאור החי העליון של ההתהלכות לפני האלקים אשר להגדולים הקדושים הקדמונים, אשר לפני לדת כל חק ומשפט, כל תורה ומצוה, וערכי החיים של אדם ושת, של מתושלח, חנוך, נח ואברהם, הנם מתאימים לרוחם. וכשהם הולכים במסילות הסלולות אשר לתורה ולמצוה, בעקבות הרועים אשר הופיעו אחרי כן, מחפשים הם בכולם את העזיזות הקדמוניה בחרותה". אותם אנשים אשר הכוזרי אומר עליהם שהם היו נושאי העניין האלוקי, הם בנו את הקומה הזו, שכפי שאמרנו לבדה היא עדיין לא מושלמת ולא יכולה להחזיק מעמד כדי להביא לתיקון העולם.
הקומה הטבעית של המוסר איננה בת קיימא בפני עצמה, אבל אחר העלאת הכל ע"י תרי"ג מצוות המקדשות ומעלות את כל החיים משרשם, וזה הוא מוסר של קודש, יש מקום למדרגה נוספת- שכאשר הקומה הטבעית הנספרת בשבע (שלבדה היא רק ז' מצוות בני נח) מתלכדת עם הקומה האלוקית של תרי"ג מצוות- ונכללות ביחד בתר"ך=כת"ר- מגיעים להופעה השלמה העתידית הגנוזה בתורת א"י. הכתר- הרצון- כנשמת כל התורה כולה שהיא גם אלוקית וגם טבעו של עמ"י- אשר בתור שכזה יוכל להיות מורגש בבירור בכלל המציאות שהוא נשמה המחיה את כלל האנושות. וזו המדרגה הנשגבה בחינת ארון הברית הנרמזת בתיבה.

חטא דור הפלגה ותיקונו, עמ"י ואוה"ע
מתוך זה צריך להבין את החטא של אנשי דור הפלגה. באמת בכתובים לא כ"כ מובן מה היה החטא שלהם. חז"ל אמרו לנו שהם חטאו בע"ז כפרו בעיקר. ידוע שנמרוד לקח את האדרת שהיתה לאדה"ר, שעברה אליו אחרי שהייתה אצל קין. זה בא לסמל שהם לקחו מאדם הראשון את החיצוניות, את הגשמיות, הם חשבו שבזה שיש שבע מצוות בני נוח זה כבר מספיק, מוסר אנושי מוסדר כבר יכול להביא לשלמות האנושיות. לא משנה אם הם עבדו ע"ז בפועל או לא, אבל עצם המחשבה הזאת הפרדה של האלוקיות מהעולם. הפרקי דרבי אליעזר 11 אומר שדור הפלגה "ומאסו בארץ חמדה שנאמר ויהי בנסעם מקדם", א"י היא הארץ שבה מקדשים ומעלים את החומר ע"י המוסר האלוקי, א"א בה להסתדר עם רק המוסר האנושי.
מה היה התיקון בפיזור שלהם? "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" בעצם ההפרדה שנהייתה בין העמים הביאה לכך שעמ"י הוא העם שינחה את שאר העמים ע"י שהוא יקבל את המוסר האלוקי, וכל העמים שהנפשות שלהם מוכנות רק למוסר אנושי יוכלו להיתקן אם הם יבינו את היחס הנכון בינם לבין עמ"י, כיחס שעמ"י הוא המחייה שלהם ממנו הם יונקים, וכמו שכותב הרב בשמונה קבצים 12 : "חביב אדם שנברא בצלם. חלוקים הם העמים כולם, מהמדרגה העליונה עד השפלה שבהם, חלוקה אורגנית של אברי הגויה, ובתוכם מאירה נשמת העולם, שהיא כנס"י, נשמת העמים כולם, הודם, תפארתם וברכתם. רק בצורה כזאת אפשר להכיר את העולם, את האנושיות, ואת האומה הנפלאה, ממלכת הכהנים וגוי הקדוש. מי שמסתכל בשפופרת הבטה זו, ירומם וינשא בעיני רוחו את כל האדם, ובגללם ועמם תתרומם מעלת הכנסיה הישראלית. שמור הוא הרעיון אז מכל חשש בליעה וטמעון של ישראל בעמים, לעולם לא תטמע הנשמה באברי הגוף, וגם לא בכוחותיו החיוניים, כי סגולתה היא מיוחדה. היחש של הלב בגוף שדמה הכוזרי את ישראל בעולם, הוא יחש חיצוני, שהוא מסמן את כוח החיים הישראלים בעולם, אבל לא יחש פנימי, סימון המהותיות הישראלית. בערך זה א"א להכניס את העם אשר לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב בכלל האברים האורגניים של כל האדם, כי אם להעמידו במדרגת האצילות הנשמתית לגויה הגדולה, שהוא מחיה אותה, משפר אותה, ומרוממה למעלת החיים העליונים. וכמו שהנשמה האנושית בעצמה נעזבת ונרדפת היא מרוב בני אדם בעצמם, זכיותיה ותביעותיה אינם ניכרות, כמו כן הולך הדבר בנכס"י בעמים, עוד יפוח היום, ואור הנשמה יאיר בעולם. אז אור חדש על ציון יאיר". לא רק יחס של לב ואיברים, שהלב הוא אחד מהאיברים רק שהוא היותר מרכזי, זה חיצוני ביחס למה שעמ"י הם בעצם הנשמה של העמים, והנשמה היא לא אחד מהאיברים היא אמנם משהו בתוך הגוף אבל לא חלק ממנו והיא מחייה אותו.
עוד כותב הרב באורות ישראל 13 : "צורתם של ישראל צריכה להתברר, אם האנושיות הכללית של תוכן האדם עומדת היא בה בצביונה כמו שהיא אצל כל העמים, ועליה נבנתה הצורה הישראלית המיחדתה, או שמעקב עד ראש הכל הוא מיוחד. לבירור זה צריכים להשתמש במקורות שונים, תורניים, שכליים, הסתוריים, רזיים, הופעיים, שיריים, ולפעמים ג"כ פוליטיים ואקונומיים. נראה הדבר שמקודם נערך הדבר שצורת האדם תשתלם בכללותה, ובתור תוספת ויתרון יגלה על האומה המיוחדת רוחה המפואר בהדרת קודש. אבל נתקלקלו הענינים ורוח האדם שקע כ"כ בכלל, עד שלא היה החול יכול להעשות בסיס לקודש אלא א"כ יקלקל אותו, והוכרחה גלות מצרים לבא בתור כור הברזל, שצירפה את צד האדם שבישראל, עד שנעשה לבריה חדשה, וצורתו החולית נתטשטשה לגמרי. והוחל גוי פעם אחת ע"י הגרעין האנושי לצורה שמראש ועד עקב כולה ישראלית, יעקב וישראל" היתה הוה אמינא שעמ"י יהיה רק תוספת על שאר העמים ולא יצירה חדשה, אבל כיון שהקלקול היה כ"כ חזק בחול שהיה צריך לבנות יצירה חדשה.
א"כ התיקון יבוא לאנושות בכך שכל העמים יכירו בעמ"י כנשמה של האנושות והעולם, עמ"י החי בא"י שהיא ג"כ בחינת נשמה "חיי נשמות אויר ארצך".

^ 1.סיכום חלקי אחר השבת, בניסוחו של הכותב
^ 2.בכיוון ההסברה ישנו דמיון מסוים למה שמתבאר ב'שמועות ראיה'
^ 3.בראשית ו יט
^ 4.ח"ב עמ' שנח-שס, סעיפים כד-כה
^ 5.פרשת נח נט:
^ 6.סוף פרק כג
^ 7.עמ' כה
^ 8.ח"ג עמ' ב סע' א' (אחרי הראש דבר)
^ 9.עמ' לה, פרק יב סעיפים ב-ג
^ 10.קובץ ח כב
^ 11.תחילת פרק כד
^ 12.קובץ ז קסט
^ 13.פרק ה ח

נח

הרב אליהו ברין

ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.

42 דק'
אורות התורה – הרב אליהו ברין
אסור לדרוס את החול!
פרק י"ב סעיפים ה - ז
ד' שבט תשפ"ו
44 דק'
שמות
מגאולת מצרים לגאולה העתידה
פרשת שמות
י"ח טבת תשפ"ב
12 דק'
תקופתנו בתהליך הגאולה
אנו עולים בסולם הגאולה
שיחה שניתנה בליל יום העצמאות תשס"ז
ו' אייר תשס"ז
44 דק'
זרעונים – הרב אליהו ברין
ייתרון החכמה על הנבואה
שיעורים בזרעונים (אורות) (4)
י"א חשוון תשע"ב

נח

נח
בינו שנות דור ודור
דור המבול ודור הפלגה ותיקונם בתורה שבכתב ותורה שבעל פה
הרב דוד דב לבנון | פרשת נח, תשס"א
נח
איזה מין צדיק היה נח?
הרב שמעון כהן | תשרי תשע"ה
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז

נח

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג דוב ליאור
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב יעקב שפירא
הרב אליהו ברין

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז