ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
ההיסטוריה היהודית כולה מופיעה בתוך הפרשה הזאת. פרשת האזינו נותנת לנו פרספקטיבה על ענייני דיומא, ויש בה היכולת לחזק אותנו במאמצינו להשיג הצלחה גשמית ורוחנית. אך תנאי מוקדם לכל זה הוא היכולת שלנו להאזין, להכיר באמיתותם של דברי משה וללמוד מהם.
בספר תהלים אנחנו קוראים שהקב"ה מתאבל, כביכול, על חוסר היכולת או חוסר הנכונות של עם ישראל להקשיב ולשמוע את המסר האלקי באמת. הפסוק אומר "לו עמי שומע לי, ישראל בדרכי יהלכו, כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי".
מתברר שיכולנו לחסוך מעצמנו את הטרור ואת מאמצי השלום המפוקפקים שמטרידים היום את מחשבותינו ואת רגשותינו. הנביא ישעיהו קובל מרה על כך שהקב"ה אמר לו "השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד... פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו". אחד המפתחות החשובים לחיים הוא היכולת לשמוע דעות אחרות, להטות אוזן לביקורת בונה, להקשיב באמת ולא רק לדבר כל הזמן.
הברית בין הקב"ה לעם ישראל מצריכה האזנה בתשומת לב מצדנו. לפני כן בספר דברים משה משתמש במילה "הסכת", שפירושה לשים לב, כשהוא מדבר על נושאים שהוא רוצה שעם ישראל יקשיב להם וישמע אותם באמת. הברית איננה רק מוזיקת רקע לחיינו ולמה שמתרחש במציאות היום. הברית היא הגורם החשוב ביותר שמנחה את חיינו וקובע את האירועים בחייהם של היהודים כפרטים ובחיי העם היהודי כלאום.
לא לחינם נדרשו ילדי היהודים בכל הדורות ללמוד בעל-פה את פרשת האזינו. השירה הזאת היא החוקה שלנו, ההיסטוריה שלנו והייעוד שלנו, שנדחסו למספר מצומצם יחסית של פסוקים. כשלא הבנו את זה, כשלא שמנו לב למילים ולדברי הנבואה, שילמנו מחיר נורא כאומה, כפי שקרה לנו מאות שנים, אך במיוחד במאה השנים האחרונות של ההיסטוריה היהודית.
אנחנו שומעים את הברית בכל יום בתקשורת ובדיווחי החדשות, אך נדיר שאנחנו רואים את הדברים בפרספקטיבה הראויה - רואים את הדרישות ואת ההשלכות של אכיפת הברית שבאים עלינו משמים. כשנשמע את השלמת קריאת התורה, כמו בכל שנה, נקווה שהשנה גם נתקרב לסופה של אכיפת החלקים השליליים בברית הזאת. בברית הזאת מובטחים לנו גם דברים גדולים ומופלאים, ועל הבטחות האל אנחנו בוודאי יכולים לסמוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
