ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
יעקב אבינו, כאשר שמע שיוסף חי, חשב שילך לבקר את בנו לתקופה קצרה, ומיד יחזור לארץ. אך נאמר לו במראות הלילה בבאר שבע: "אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם". עצם העניין שהקדוש ברוך הוא אומר לו "אל תירא" משמע שיעקב אבינו פחד מהירידה למצרים. יעקב חשש - מה יהיה על הנכדים שלו, מה יהיה על הנינים שלו. כשנמצאים בארץ, מקום מושרש בקדושה, הוא יוכל להמשיך ולחנך את בית יעקב, אך במצרים מה יהיה? באה ההבטחה האלוקית: "ואנכי אעלך גם עלו", שתי עליות - עליה פיזית ביציאת מצרים, ועליה רוחנית במעמד הר סיני, וזה הרגיע את יעקב.
יעקב אבינו מצדו עושה את כל ההשתדלות כדי לשמר את בית יעקב. כתוב: "ואת יהודה שלח... להורות לפניו גשנה", חז"ל דורשים במדרש, שלפני שיעקב בא למצרים, יהודה הכין מוסדת חינוך לכל הצאצאים הקטנים שלו, ובאותם שבע עשרה שנה שיעקב אבינו חי במצרים, הוא לא הלך לבלות אותם בדברים של מה בכך, אלא חינך את כל הנינים והנכדים, להסביר להם שהם מהווים את התשתית של הבניין של כנסת ישראל. הסביר ולימד מהו היעוד שלהם בעולם, וממילא ההשלכות על ההתנהגות היומיומית של כל הצאצאים. חז"ל אומרים שיעקב לא נפטר מהעולם עד שזכה לראות שישים ריבוא צאצאים. רואים שהשפעתו של יעקב הייתה ניכרת. זוהי תרומתו להכנת הבניין הרוחני של בית ישראל, שיחזיקו מעמד בגלות ההיא, וכתוצאה מזה גם ללמד על גלויות אחרות, שהדבר ששמר על עם ישראל במשך הגלויות, זה לא דברים חיצונים אלא הדבקות שלהם בקיום תורה ומצוות, אמונה בבורא עולם עד כדי שיהודים מסרו את נפשם במזרח ומערב למען אמונתם.
בדור שלנו, בשעה שאנחנו חוזרים לארץ, וודאי שאנו צריכים לשאוף לכונן מדינה, שצביון חיי הקדושה יהיה במרכז החיים שלה. לחיות כמו גויים, עם התרבות שלהם, בשביל זה אנחנו לא צריכים מדינה משלנו, ולעמוד במצב מלחמה מתמיד עם כל המדינות השכנות. אנחנו רוצים משהו ייחודי, והייחודיות הזו - זו תורת ישראל במשמעות העמוקה של קדושת ישראל, על היחיד ועל הציבור גם יחד. כשאנחנו קוראים את הפרשיות הללו, אנחנו מתבססים על בסיס העבר להווה, וממנו לקראת העתיד. הלוואי שעם ישראל כולו יפנים את הדרכתו של יעקב אבינו, ונשמור על התרבות שלנו. אז גם הגויים יעריכו אותנו ויכבדו אותנו, ורק אז נזכה לשלום ובטחון מלא בכל מרחבי ארצנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
