ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הסתלקותו הטרגית של הכדורגלן אבי כהן ז"ל, שהיה כנראה אהוב על רבים, העלתה מחדש את שאלת תרומת האיברים לאחר מיתה.
החלטתי לעסוק בנושא זה לאחר ששמעתי רב חשוב שדן בשאלה מתי יציינו את ה"יורצייט" שלו? לפי יום המוות המוחי או לפי היום שבו לבבו הפסיק לפעום למרות שהיה מחובר למכשירים. דיון זה, עד כמה שנראה חשוב או אולי מסקרן, מסיט את ה"פוקוס" מהעיקר וממה שחשוב באמת הלכתית וציבורית.
השאלה אם מוות מוחי נשימתי הוא מוות על פי ההלכה? הוכרעה באופן חד משמעי על ידי גדולי ההלכה של דורנו.
מו"ר, הגר"ש ישראלי זצ"ל, הוביל מהלך הלכתי שנתמך בידי הגר"מ פיינשטיין והרבנים הראשיים דאז הגר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל ויבדלו לחיים ארוכים הרב הראשי לשעבר הגר"ע יוסף והרב הראשי הנוכחי הגר"ש עמר.
גם שני הפוסקים הגדולים, הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שלא הצטרפו, נשארו בסימן שאלה וספק.
נסכם בקיצור נמרץ את יסודות הפסק:
"מהסוגיות המרכזיות ומדעות הראשונים עולה כי הקריטריון לקביעת מוות על-פי ההלכה הוא הפסקת נשימה (כל הבדיקות המופיעות בש"ס מכוונות כנראה לקריטריון זה). גם במקום שמופיע עניין הדופק (פעימות הלב) הוא קשור לנשימה, שכן כך הבינו בזמנו את מקור הנשימה, וכמבואר באריכות בשו"ת "חכם צבי" (סי' עז). מה גם שבסוגיה בירושלמי, וגם לפי דעת רוב הראשונים, בדיקת הלב אינה נזכרת כלל בסוגיה המרכזית ביומא (פה ע"א), מכל מקום להלכה נפסק ברמב"ם, בטור ובשו"ע שהכול תלוי בנשימת האף. מובן שהכוונה להפסקת נשימה בלתי הפיכה, לכן מופיעות, בעיקר בדברי האחרונים, דרישות נוספות, כמו "מונח כאבן" וכדו', שמוכיחות שאכן הפסקת הנשימה היא מוחלטת ובלתי הפיכה, ואיננה הפסקה למראית עין או לזמן קצר. (מתוך שו"ת "במראה הבזק" כרך שביעי תשובה פו).
מוות מוחי (המאומת בצורה ברורה) גורם בצורה מוחלטת להפסקת נשימה בלתי הפיכה, לכן הוא מוות לפי ההלכה.
יש לברך את כנסת ישראל שקיבלה לפני למעלה משנה את 'חוק מוות מוחי נשמתי' והכירה בהכרעה ההלכתית, כחוק מחייב של מדינת ישראל.
ההכרעה ההלכתית איננה מאפשרת לקבל החלטה של "שב ואל תעשה", מכיוון שהחלטה כזו גוזרת בעקבותיה גזר דין מוות כמעט וודאי, על מי שלא יקבל את תרומת האיברים. גם אם המצפים להשתלה ישרדו את התקופה הקרובה, חייהם וחיי משפחותיהם יהיו חיי סבל וייסורים. אין לשער את גודל החיוב להצילם מגורל שכזה - מדובר בהצלת נפשות שהיא חיוב חמור מדאורייתא. שבעה אנשים חיכו וייחלו לאיבריו של אבי כהן ז"ל מרגע שנקבע מותו על פי ההלכה. מי ששכנע את בני המשפחה שלא לתרום את איבריו לקח על עצמו אחריות קשה מנשוא. ההחלטה להשאיר את המת מחובר למכונות הנשמה ולא לתרום את איבריו, גובלת באיסורי דאורייתא אחרים כמו: הלנת המת והכשלת כהנים בהיטמאות למת.
דיבורים מהסוג שבו פתחנו את דברינו מסיטים את הדיון מהעיקר ומן ההלכות המרכזיות שצריכות להטריד כל מי שח"ו נמצא בצומת החלטות נורא שכזה.
הבה נתפלל כי לא יהיו אנשים שיזדקקו לתרומות
ולא יהיו משפחות שח"ו יוכלו להציל חיים רק בגלל טרגדיה נוראה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
